עריכת הדף "הואיל ונפיק מפומיה"

{{בעבודה}}
"כיוון דנפיק מפומיה דרב כהנא" הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים.

==מקור המאמר==

במסכת סוכה{{הערה|לב, ב}} מובאת מחלוקת אמוראים לגבי הנאמר בפסוק{{הערה|ויקרא כג, מ}} "ענף עץ עבות", מה הגדר של הדס "עבות"?

רבי אליעזר בן יעקב אומר שכוונת הכתוב היא שיהיה שלושה עלים היוצאים מעוקץ אחד, לעומת זאת דעתו של רב כהנא היא שאפילו שתי עלים היוצאים מעוקץ אחד ועוד עלה אחד נפרד מלמטה שרק צמוד אליהם, נחשב כ'''עבות'''.

מיד לאחר הבאת דעתו של רב כהנא מביאה הגמ' שרב אחא בריה דרבא היה מחזר למצוא הדס דווקא של שתים ותחתם אחד ולא של שלושה עלים יחדיו, שלמרות ששלושה יחדיו בוודאי כשר גם לפי דעת רב כהנא, הרי היות ו"נפיק מפומיה דרב כהנא" (=יצא מפיו של רב כהנא) שגם הדס של שתים כשר לכן היה מחזר רב אחא למצוא דווקא הדס זה מצד התקשרותו לרב כהנא.

==בתורתו של הרבי==

[[הרבי מלך המשיח]] השתמש רבות במאמר רז"ל זה בנותנו בכך טעם למנהגים רבים:

* בנוגע לזמן התפילה ב[[770]]. באחת הפעמים שאל הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] את [[הרבי]] מהו הטעם לקביעת זמן התפילה ב770 בשעה 10 דווקא, הרבי השיב לו שתי תשובות, כשהתשובה השניה שהשיב לו הרבי היא שהיות ואצל הרבי הריי"צ הייתה תפילה בשעה 10, וידוע הכלל של "הואיל ונפיק" הרי לכן אין ברצונו לשנות זאת{{הערה|קובץ פניני העשור תש"מ-נ עמ' 20.}}.

* בנוגע לקיצוץ פאות הראש שלא יגדלו ארוכות. במכתב לרב יאלעס כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"כ עמ' יו"ד.}} הרבי שהיות ומפורש שהאריז"ל היה חותך את הפאות ומקצרם במספריים והרי "הואיל ונפיק" (וכ"ש כאן שאין זה רק דיבור אלא מעשה), לכן נוהגים חסידי [[חב"ד]] בקיצור הפאות.

* בנוגע לאי אמירת 'ושמרו' לפני תפילת שמו"ע של קבלת שבת, במכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ז עמ' רכא.}} כותב [[הרבי]] לא' מאנ"ש שכתב לו שנוהג הוא להגיד 'ושמרו', שבתימהון הוא שומע שאומר 'ושמרו' שזהו היפך ממנהג אנ"ש בדורי דורות, וגם ע"פ הנגלה מבהילה ההנהגה שנוהג ההיפך מרבו, ע"פ מאמר רז"ל ד'הואיל ונפיק'.

* בנוגע לאי לבישת פתיל תכלת בציצית כמנהג בית ראדזין, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ז עמ' רלב.}} הרבי שהיות וכשיצא חידוש זה הרי רבותינו נשיאנו לא קיבלוהו, ויש את הכלל ש'הואיל ונפיק' לכן אין מנהג חסידי חב"ד ללבוש פתיל תכלת. 

* בנוגע למנהג הכללי לירד לפני התיבה בשבת שלפני ה[[יארצייט]], כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"כ עמ' רלו.}} הרבי שאין מנהגנו בזה, ובמיוחד ש'הואיל ונפיק' והרי רבותינו נשיאנו לא נהגו בזה.

* בנוגע להדלקת [[נר חנוכה]] בתוך הבית דווקא.

* בנוגע להחשש מהלינה במלון של גוי. כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ח עמ' תנח.}} הרבי שהיות שראינו שרבותינו נשיאנו כן נהגו בזה הרי אין כל חשש וידוע ש'הואיל ונפיק'.

* בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, וכן בנוגע למנהג חב"ד בהגבהה (שלא להתיישב עם הס"ת פתוח). כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רמט.}} הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים]]