עריכת הדף "מצה"

[[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה]]
[[תמונה:מים שלנו.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בשאיבת [[מים שלנו]] לאפיית מצות]]
'''מצה''' הינו [[לחם]] מבצק שלא תפח. מצווה מן התורה [[אכילת מצה|לאוכלה]] בלילה הראשון של [[חג הפסח]], [[ליל הסדר]].

==אופן אפייתה== 
בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ.

המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי{{הערה|דברים ט"ז ג.}} ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה.{{מקור}} מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה עשירה כלל.{{מקור}}

==סוגי מצות==
[[תמונה:אפיית מצות.jpg|left|thumb|250px|אפיית מצות]]
===מצה שמורה===
{{ערך מורחב|מצה שמורה}}
מצה שמורה היא כינוי למצות מהודרות שנאפו מקמח שנשמר בהקפדה מיוחדת שלא יבוא במגע עם [[מים]] כבר משעת הקצירה.

אף שישנם רמות שונות של 'מצה שמורה', מקובל כיום לכנות 'מצה שמורה' רק מצות שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת קצירת החיטים.

===מצת מכונה===
{{ערך מורחב|מצות מכונה}}
[[קובץ:מצות מכונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצות מכונה]]
מצות מכונה, הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. ברוב קהילות ישראל, אסרו מצות אלו מפני חששות שונות, וכן פסקו [[רבותינו נשיאנו]].
===מצה שרויה===
{{ערך מורחב|מצה שרויה}}
מצה שבאה במגע עם [[מים]] נקראת 'מצה שרויה', ומקפידים לא לאכלו מחשש שנשאר קמח על המצה שלא נאפה במהלך האפייה, ועל ידי המגע עם [[מים]] יחמיץ הקמח, ויחשב כ[[חמץ]] לכל דבר.

בחסידות חב"ד מקפידים על אי אכילת שרויה בקפדנות יתר, מלבד ביום ה[[אחרון של פסח]] שאז מהדרים כן לאכול שרויה.

==בתורת החסידות==
[[קובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפתח בניין [[ספריית חב"ד]], מלווה את משלוח המצות המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]]
===מאכל האמונה והרפואה===
[[קובץ:מאכל האמונה.jpg|300px|thumb|left|ימין|מענה ליהודי שחש בליבו ונקבע לו תור לניתוח לאחר חג הפסח: '''כדאי שלאחרי חג הפסח (ואכילתו מיכלא דאסוותא) יבדקו אותו הרופאים''' [= באם עדיין אכן צריך ניתוח]]]
המצה מכונה "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת [[אמונה]], ב[[חסידות]] זה מוסבר על פי מאמר [[חז"ל]]: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"{{הערה|ברכות דף מ.}} כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם [[השם]] ולדעת ולהכיר במציאותו.

שם נוסף למצה בספר [[זוהר]] הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות ב[[פסח]] והיה טוחנם ומכין מהם תרופות.

[[אדמו"ר הזקן]] אמר שהענין של 'מאכל האמונה' הינו בעיקר בלילה הראשון (בחוץ לארץ עורכים שני לילות [[ליל הסדר]]) והענין של 'מאכל הרפואה' הינו בעיקר בלילה השני, כי אם האמונה מתעוררת רק לאחר ריפוי מחולי, צריך כביכול חולי, אך אם יש [[אמונה]] לכתחילה אין צורך בחולי ויש רפואה תמידית.

===מצה היפך הגאווה===

המצה מסמלת את ה[[ענווה]] והצניעות, ההיפך מהחמץ התפוח, שמסמל את ה[[גאווה]] והישות, 

דבר זה נרמז ונראה בכך שאין בה הגבהה וניפוח כמו בחמץ, וגם אין בה טעם מורגש כמו בחמץ, מכיון שבחינת המצה הוא רק בחינת הביטול לבטל את הרצון, כמו שכתוב 'בטל רצונך מפני רצונו', ובחינת ביטול רצון בא מצד בחינת השפלות בגלל העדר הרגשת [[עצמותו]] מכל וכל כידוע, ולכן אין במצה טעם מורגש, כמו ביטול רצון שאין בו טעם אלא מפני שכך "אמר ונעשה רצונו".

==ראו גם==
*[[אכילת מצה]]

== לקריאה נוספת ==

* מאמרי [[אדמו"ר הזקן]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/569/5/60&search=%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%A5 תקס"ט]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}}


{{פסח}}
[[קטגוריה:מצה]]
{{הערות שוליים}}