עריכת הדף "חומש תורה תמימה"

'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.

==היחס של רבותינו נשיאינו==
===השימוש בחומש===
[[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.

רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.

טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}.

===הוראה ללמוד מתוך החומש===
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}.

גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז"ל שליקט, מציין הרבי בכתביו{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ״ב, כרך ט״ז אגרת ו'פ״ד, כרך י״ח אגרת ז'כ״א, כרך כ״ח אגרת י'תתמ״ז. ליקוטי שיחות כרך ל״ב, הוספות עמ' 250.}}.

===חלוקת החומש כפרס===
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}.

==ביקורת==
סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז"ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.

יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל. חוקר חב"די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב"ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=215 תגובה למחקר הנ"ל].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרות תורנית]]