עריכת הדף "יצחק כדורי"

[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]
הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]], כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]]{{הערה|לא ברור. מקורביו טוענים שפלט להם כך והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מ[[ירושלים]] הנקרא 'אור השמ"ש'.

הרב כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}

לאחר פטירת אשתו בשנת [[תשנ"ב]]  נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת ונלב"ע במוצאי [[שבת קודש]] ליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן למחרת ב[[הר המנוחות]]. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל העדות והחוגים ובליווי כלי תקשורת רבים. בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו.

בראש המספידים היו הרבנים: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]].

== ביקורו אצל הרבי ==
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}

== מוחה על כבוד החסידות ==
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

== מזרז את הגאולה ==

הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== לקריאה נוספת ==
;תולדות חייו:
* קונטרס '''ארי במסתרים'''{{הערה|הוצאת העיתון 'יום ליום' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, [[שבט]] [[תשס"ו]].
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' מאת הרב יעקב עדס, הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים חלק א'''' במדור 'כתר יצחק', מאת חכם אברהם א. סופר, הודפס בירושלים [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת יריד הספרים ירושלים.}}.
* ספר '''הרב כדורי''' מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר ממושב עלמה, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|הוצאת יששכר מאזוז וישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב מאיר מלכא, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].}}.
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס ב[[ירושלים]].
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' תומר בסיס, הודפס ב[[ירושלים]].
* ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת הרב יעקב עדס, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|הוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'}}.
* ספר '''זקן המקובלים''' מאת הרב בניהו שמואלי, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]].}}. 

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]