עריכת הדף "קרבנות"

[[קובץ:שחיטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו]]
עבודת הקרבנות היא עבודה מרכזית ועיקרית בבית המקדש, החל מה[[משכן]] שעשה [[משה]] וכלה ב[[בית המקדש השני]], ויחודש [[לעתיד לבוא]] כשיבנה [[בית המקדש השלישי]]. עד כדי כך שלשיטת הרמב"ם זהו עיקרו של בית המקדש כמ"ש{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות". 

בהשקפה ראשונה נראית עבודה זו כעבודה גשמית בלבד, הקרבת בהמות גשמיות על מזבח גשמי וכו'. אמנם כבר הסכימו גדולי ישראל עוד בדורות שקדמו לגילוי [[תורת החסידות]], כמו הרמב"ן{{הערה|בפירושו על התורה, ויקרא פרק א'}}, אשר מהות עבודה זו מוכרחת להתפרש כדבר נעלה וכמו שכתב רבינו בחיי ש"ענין הקרבנות אשר הם מימות עולם הוא ענין פנימי וסוד נעלם" . בכל זה התוסף ביאור ע"י תורת החסדות המבארת הן את משמעותו הפנימית של עבודת הקרבנות הגשמית שבבית המקדש, וכן את משמעותו כחלק מ[[עבודת ה']] גם בימינו. 


== פעולת הקורבן==
בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז"ל,{{הערה|1=[[כתובות]] י, ב.}} - "מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]}}: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' - השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' - ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם.

חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם{{הערה|1=הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב.}} מחלק את הקורבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש{{הערה|1=מדרש תדשא (הנקרא גם כן[[ברייתא]] דר"פ בן יאיר) פי"ב'. ספר רזיאל המלאך (בשינויים קלים).}} מצינו שמחלקם לשלשה - "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.

על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". וה[[עולה]], שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",{{הערה|1=להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב.}} וכלשון המדרש, ש"העולה נקרבת לכבוד [[הקב"ה]] בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, מה שאין כן העולה באה רק "לכבוד [[הקב"ה]] בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.

==סוגי קורבנות==
===קורבן חטאת===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן חטאת]]}}
קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים אותו על חטאים בשוגג, באופן שאם נעשו במזיד עונשם כרת או סקילה.
===קורבן אשם===
===קורבן עולה===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן עולה]]}}
העולה היא קרבן שמביאים על מצוות עשה ומכונה בגמרא "דורון". מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.

===קורבן שלמים===

==קודש וקודשי קודשים==
קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים".
כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]{{הערה|1=דף פט.}}: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text [[רש"י]] ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]}}.
==ראו גם==
*[[אדם כי יקריב]]
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:קרבנות]]