עריכת הדף "שביעי של פסח"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|איור של קריעת ים סוף]]
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]], החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].

== ענין החג ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר השיחות תש"ג בשיחה לשביעי של פסח.}} שה[[גילוי|גילויים]] שהיו אצל ה[[רביים]] בשביעי ו[[אחרון של פסח|אחרון]] של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "{{מונחון|אַנדערע גילויים|הגילויים האחרים}}", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת ה[[טבילה במקווה]] שבערב שביעי של פסח.

[[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]].

זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהיתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.

זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&pgnum=273 תורת מנחם שנת [[תשכ"א]] עמ' 245]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 סיפור התקנה של ד' כוסות בסעודת משיח], חב"ד אינפו

{{פסח}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:פסח]]