עריכת הדף "יחיאל הלפרין (חזן)"

החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח''').
יחיאל שהיה בגיל קטן הוריו נרצחו בפוגרומים ואחד הכורמים לקח אותו ואימץ אותו לבן, היה לו קול ערב והיה והיה אחד החזנים הגדולים עד שבעקבות ההצקות עליו שהוא יהודי גילה את יהדותו ואמרו לו שהוריו נרצחו והדבר היחיד שיודעים הוא שהם מהעיר ליובאוויטש למרות עתידו המזעיר חיפש אחר בית הכנסת של ליובאוויטש וכשמצא התוודע לחסידות ולשרשו החב"די נכנס ליחידות אצל הרבי הרש"ב והרבי הרש"ב שמע את קולו הערב ואמר שהוא רוצה שבשנה הבאה יהיה ר' יחיאל חזן אצלו בתפילות החגים ,לימדו אותו את מנגינת חב"ד ובשנה הבאה ניהיה חזן קבוע אצל הרבי הרש"ב
 
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערקע וואלף קאזעווניקאוו, קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]].

[[הרבי הריי"צ]] מספר שר' יחיאל הגיע לליובאויטש מייד לאחר פטירת הרבי ה[[מהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]].

בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[הרבי הרש"ב]] פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה.{{הערה|ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז}}

ר' יחיאל היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. ר' יחיאל הביא את הניגון "[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר [[הרש"ב]] ובנו אדמו"ר [[הריי"צ]]. על הניגונים שהלחין נמנים: [[ניגון כאוהל הנמתח]], לפיוט הנאמר ב[[יום כיפור]] ו[[ניגון מכלכל חיים]].

בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת '[[תומכי תמימים]]'.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הלפרין יחיאל]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

{{הערות שוליים}}