עריכת הדף "יוסיפון (ספר)"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

[[הרבי]] כתב ש{{ציטוטון|ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע}}{{הערה|אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]].}}.

הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

==דעת רבותינו נשיאינו==
===הקריאה בו===
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

===סמכותו===
במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]]:
{{ציטוט|תוכן="ובענין ספר היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו, ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות [[חז"ל]]: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (= גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים. [[מסכת שבת]] קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא..." |מקור= הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך ל' בהוספות לפרשת בראשית (עמוד 277)}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

הצמח צדק{{הערה|ספר הליקוטים אות מ"ם, עמוד א'תקסה.}}, מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש"הקורא בתורה ה' מדבר עמו".

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]