עריכת הדף "יוסיפון (ספר)"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''יוסיפון''' (או '''ספר מלחמות היהודים'''{{הערה|?}}) הינו ספר המיוחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''' (או '''יוספוס פלביוס''') הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, וביחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר בתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], ו[[חורבן הבית]] ע"י [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.
{{להשלים}}

==יחס חכמי ישראל לספר==
חכמי ישראל הקדמונים האמינו כי יוסיפון נכתב בידי יוסף בן גוריון בן מתתיהו ה[[כהן]]. כך מזכירו ר' נתן בעל הערוך.

[[רש"י]] בפירושיו על [[ספר דניאל]]{{הערה|י"א, ב.}} מצטט את ספר 'יוסף בן גוריון ה[[כהן]]'.

ב'מדרש לקח טוב' עה"פ 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור. והעיר על כך ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'{{הערה|דף קמ"ד.}} ש"..דברים הללו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".

הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור= "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

אולם, במשך הדורות הוטלו ספיקות רבים באמיתת הספר. ההוכחה המרכזית היא אי- התאמתו לדברי חכמינו ז"ל בגמרא ובמדרשים. ומלבד זאת, מפאת שלא נמנה ספר זה על ספרי הקודש, סביר להניח הרשו לעצמם המעתיקים הרבים להוסיף בו סיפורים שונים מדעתם או לשנות פרטים כדי שיתאימו לקהל אליו ברצונם לייעד את הספר.
ואכן אנו מוצאים פרקים שלמים שנמצאים בנוסחא אחת של הספר, ובנוסחא אחרת חסרים.


==דעת רבותינו נשיאינו==
===הקריאה בו===
אדמו"ר הזקן כותב בשו"ע על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="..אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם):." |מקור= [[שולחן ערוך]] אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל'. הדגש לא במקור}}

===סמכותו===
במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]]. 
{{ציטוט|תוכן="ובענין ס' היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו. ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות חז"ל: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|כלומר, גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.." |מקור= לקוטי שיחות כרך ל' בהוספות לפ' בראשית (עמ' 277).}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחברו בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|לקוטי שיחות כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמ' 345).}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]