עריכת הדף "יושבים"

{{ישיבה|
|שם=יושבים
|תמונה=
|כתובית=
|אפיון=[[כולל]] ל[[אברכים]]
|תאריך יסוד=
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]]
|ראש הישיבה=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית. 

לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]]. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה. 

== בזמן אדמו"ר הזקן ==
{{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}}
ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו"ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות ("חדרים"), הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הוא [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים. 

== בזמן הצמח צדק==
בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה.

בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]).

==היושבים (רשימה חלקית)==
{{להשלים}}
{{טורים|מספר=2|תוכן=
{{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}}
*הרב [[נחום מסטאראדוב]]
*הרב [[פרץ חן]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}}
*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]]
*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]
*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב)
*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]]
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
*הרב [[שמואל גוראריה]]
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}}
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|1=ראה ליקוטי שיחות חלק כ' עמוד391}} 
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] (חלק י"ג אגרת ד'תתעח}}
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער")
*הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]])
*יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב
}}
==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]