עריכת הדף "חסידות סלונים"


[[תמונה:סלאנים.jpg|left|thumb|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]


'''חסידות סלונים''' קמה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'[[תרי"ח]]), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, [[יסוד העבודה]], העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון '''באר אברהם''' על התורה, '''חסד לאברהם''', העוסק בענייני [[קבלה]], '''באר אברהם''' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר עמד בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]].

לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח [[בשואה]].

לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]].

לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]].
לאחר פטירתו מונה חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב, לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום". 

קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''.

לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50984 האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד]
*רבי [[זלמן לייב אסטולין]] ואדמו"רי סלונים, [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3135 בית משיח 593]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]