עריכת הדף "אברהם אבא זליגסון"

הרב '''אברהם אבא זליגסון''' חסיד נלהב, רופא השכונה.

נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי אדמו"ר הזקן (דרך בנו הרה"ק ר' חיים אברהם ע"ה). ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את האדמו"ר מהוריי"צ בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של בנו, אברהם-אבא. 

ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני רפואה בעיר ווילנא וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל'יחידות' ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו.

בעת המלחמה שהה בעיר שנגחאי בסין ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע לארה"ב. אחרי שקיבל תעודת רופא בארה"ב, הודיע לרבי הריי"צ, שענה במכתב ברכה להצלחתו במקצוע זו.

בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]]  ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו. ועד שגם ביו"ד שבט תש"י, ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום דובער אייכהורן]] והרב [[שמואל לוויטין]].

מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל הרבנית חנה, אמו של הרבי.

לפני חתונתו עם זוגתו ע"ה, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע לימוד, מכיוון שכלתו היא בת כהן והחתן צריך להיות תלמיד-חכם. וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה. 

אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד. ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי (המתנגדים) היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם).

הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור בתורה שבכתב או בתורה שבעל-פה. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכהיום, התניא נמצא בספריית אגודת-חסידי-חב"ד.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זליגסון אברהם אבא]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זליגסון אברהם אבא]]