עריכת הדף "אזוב"

[[קובץ:ברכת כהנים בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכותל המערבי]], בו פשו במשך השנים אזובי קיר]]
ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]{{הערה|1=כך גם ב[[גמרא]], מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:{{ציטוט|מרכאות|תוכן=אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?}}, [[מסכת מועד קטן]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=25b&format=pdf דף כ"ה עמוד ב']}}. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]].

כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]).

האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.

==שימושיו==
{{להשלים}}
האזוב משמש כחלק מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק י"ד}}, כמו גם לטהרה מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח}}, לשרפתו יחד עם ה[[פרה אדומה]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו'}}
== בקיום המצוות ==
בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב.

גם טהרת המצורע היא על ידי האזוב. הטעם לזה שהמצורע צריך ליקח מן עץ האזוב הוא, כדי ללמדו שצריך להיות בשפלות ולא בהתנשאות.


==מקורות לעיון==

*[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צומח]]