עריכת הדף "אליהו בעל שם"

'''רבי אליהו בן משה לואנץ''' אשכנזי{{הערה|הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). }}, נודע בשם '''רבי אליהו בעל שם''' (שט"ו 1555 – שצ"ו 1636) היה [[רב]], הוגה דעות, [[מקובל]], דרשן ופייטן אשכנזי.

==תולדות חיים==
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שט"ו{{הערה|ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שכ"ד שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555 כלומר שט"ו.}} למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.

בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".

בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".

רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס  ביום [[כ"א בתמוז]] ויש אומרים ב[[כ"ט בתמוז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16071&st=&pgnum=127&hilite= שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}} שצ"ו.

לפי האמור בספר הזכרונות, חי רבי אליהו בעל שם, למעלה מ-108 שנים, אך לא נכתב שם באיזו שנה נולד או נפטר{{הערה|ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים. וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.}}. 

רבי [[ברוך בטלן]], שהיה אביה של [[הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן)]], היה תלמידו רבי יואל בעל שם - שהיה תלמיד רבי אליהו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D עטרת מלכות]. ספר הזרונות חלק ב' פרק פ'.}}

== חבורת הנסתרים ==
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}

בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.

==יצירת הגולם==
כתב החיד"א, בהסתמכו על דברי ה'חכם צבי', כי הרב אליהו יצר גולם ע"י שימוש בשמות הקודש שב[[ספר יצירה]], לצורך הגנה מסכנות{{הערת שוליים|1='''"הג"מ אליהו אבד"ק חעלם, זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו (חכם צבי) {{[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19566&pgnum=163סימן צ"ג]}}, והיה בקי ב[[ספר יצירה]] וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם. ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך והסכנה"''' החיד"א זצ"ל בספר "שם הגדולים" מערכת גדולים א', קס"ג}}. כך כתב גם רבי צבי אשכנזי, בעל ה'חכם צבי', וחוקר בספרו אם גולם שכזה מצטרף למניין{{הערת שוליים|1=ב'שו"ת חכם צבי' סימן צ"ג, נשאל גם בספר 'משנה ברורה' לחפץ-חיים סימן נ"ה סעיף ק"ד.}}. נכתב גם ב'שו"ת שאלת יעב"ץ{{הערת שוליים|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&pgnum=225 סימן פ"ב]}} בנו של ה'חכם צבי', ששמע את סיפורי הגולם מאביו, פרסם אותם, ומאוחר יותר נכתב על סיפורים אלו ספר. 
== תלמידיו ==
* ה[[תוספות יום טוב]]
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}.
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"

== חיבוריו ==
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו. 

ספריו הידועים לנו:

*'''רינת דודים''' על שיר השירים.
*'''מכלול יופי''' על קהלת.
*'''אדרת אליהו''' על ה[[ספר הזוהר|זוהר]].

עדיין לא נדפסו:
*פירוש על מדרש [[בראשית רבה]].
*'''מעגלי צדק''' על פירוש רבי [[בחיי בן אשר]] על התורה.
* פירוש על ספר [[חובות הלבבות]].
*'''צפנת פענח''' על [[תיקוני זוהר]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/33720 הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים] 

== לקריאה נוספת ==
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]]. 
*[[ספר הזכרונות]].
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46423&pgnum=658 תולדותהרבי אליהו בעל שם בקובץ "ישורון"].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבני אשכנז]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]