עריכת הדף "גדול יהיה תשכ"ב"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[חודש מנחם אב]] [[פרשת מטות מסעי]] [[כ"ו בתמוז]] [[תשכ"ב]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[שבת נחמו]] [[פרשת ואתחנן]] [[תש"נ]].

המאמר עוסק בכללותו במעלת [[בית המקדש|בתי המקדש]] ובעיקר במעלת [[בית המקדש השלישי]], מעלת בתי המקדש כפי שמתפרש במאמר זה, הוא המעלה שב[[מקום]] המקדש גופא מעלה הקיימת בה מעצם בריאת המקום. לצורך הביאור, ישנה אריכות במאמר לבאר את אופן מציאות הנבראים כפי שמתהווים מצד שם [[הוי"ה]] ובגדר מציאותם מצד שם [[אלקים]].

המאמר זוכה לעיסוק רב, והלימוד בו נופץ בקרב החסידים בימי [[בין המצרים]] ולאחריהם. 
==תוכן המאמר==
====חלק א: מעלת בית המקדש השלישי בנביאים ומאמרי חז"ל====
חגי הנביא ניבא על [[בית המקדש השני]] שנבנה בימיו: "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן"{{הערה|פרק ב פסוק ט.}} כפי שאכן בית המקדש השני היה גדול מ[[בית המקדש הראשון]] במספר השנים ובהדר הבנייה. אולם הזהר{{הערה|חלק א' כח, א. תקוני זהר תיקון ח.}} מבואר כי נבואה זו נאמרה בעיקר על בית המקדש השלישי, שיהיה גדול מבתי המקדש שלפניו (שנכללים בתואר "ראשון", ששווים בכך שלא היו נצחיים). וממעלת הבית השלישי נמשכת מעלה זו גם לגאולה השלישית [ובעיקר ל[[חיית המתים]]], שבשניהם יהיה מעלת הנצחיות שכנגד [[יעקב אבינו]] מדת ה[[אמת]] שאין לה הפסק. 

לאמיתו של דבר מעלת בית המקדש השלישי היא עמוקה יותר מהעדר ההפסקה, שהרי אמרו חז"ל שאילולא מעלת בית השלישי לא היה ה' מחריב כלל את בית המקדש ("אלא אריה.. והחריב אריאל.. כדי שיבוא אריה ויבנה אריאל"{{הערה|ילקוט שמעוני ירמיה רמז רנט.}} ואם כן היו גם בית המקדש הראשון והשני נצחיים מצד עצמם, ורק מצד מעלת הבית השלישי (מעלת ה[[תשובה]], התגלות ה[[כתר]]) ביטל הקב"ה את נצחיותם. ומעלת בית השלישי יהי נעלה אפילו מהעליה של בית שני (שבמעלת ה[[תשובה]] ריבוי דרגות). [ובזה מובן מאמר חז"ל תמוה על הפסוק{{הערה|ירמיה ב, ד.}} "שמעו דבר ה' בית יעקב.." שדרשו זה{{הערה|ילקוט שמעוני ירמיה רמז רסד.}}: "שמעו גופיכון עד שלא ישמעו גרמיכון.." שאילו היו שומעין לדברי הנבואה והתוכחה לא היו צריכים לתחיית המתים. שדווקא אי השמיעה לדברי התוכחה והירידה, על ידה נוספה עליה בתחיית המתים.] 

====חלק ב: הקדמה למעלת המקדש, חילוק ההתהוות משם הוי"ה ושם אלקים====
ההתהוות היא משם הוי"ה אלא שמציאות העולם שלפנינו היא דווקא משם הוי"ה באמצעות שם אלקים. ההתהוות משם הוי"ה היא בדרך ממילא ("כִּי הוּא '''צִוָּה וְנִבְרָאוּ'''"{{הערה|תהילים קמח.}}), ואילו משם אלקים היא באופן של פעולה והתלבשות ("בְּרֵאשִׁית '''בָּרָא''' אֱלֹהִים"{{הערה|בראשית ב, א.}}) שבדרך ממילא המתהווה הוא בערך דרגת הפועל (כיחס ה[[עילה]] אל ה[[עלול]] וכ[[אור]] אל ה[[מאור]]), ואילו בהתלבשות דווקא נוצר מציאות שאינו בערך המהווה (כיחס ה[[כח]] אל ה[[פועל]]). [וסיבת הדבר; בהתהוות שבדרך ממילא ההדגשה היא על המהווה ולכן המתהווה הוא בערכו, משאין כן בהתלבשות ההדגשה בפעולה היא על מציאות המתהווה ולכן אינו בערך הפועל], ולכן בהתהוות שמשם הוי"ה נרגש בנברא כח הפועל והוא בטל אליו ואילו בהתהוות משם אלקים לא נרגש בנברא מציאות הבורא והוא מציאות יש.

הצורך בב' משלים לבדרך ממילא היא כי אין במשל אחד לבאר את אופן קירובו של היש אל שם הוי"ה מקורו. על ידי התהוות משם הוי"ה נוצר מציאות יש שבאין ערוך למקורו (ומכל שכן מכח ופועל, שעניינו של הכח הוא לפעול בשונה בשם הוי"ה שאין עניינו לפעול), בניגוד לעילה ועלול שהעילה בערך העלול, ולכן מתגלה בעלול העילה. ולזה מועיל משל אור ומאור שהאור אינו בערך המאור כלל (שהמאור הוא עצם ואילו האור הוא התפשטות) מאידך האור אינו נמשך מהמאור כ"מציאות דבר" אלא כדבר שדבוק במאור כל עניינו לבטא המאור ולכן בטל אליו, ואילו הנברא נוצר כ"מציאות דבר". ולזה מועיל משל מעילה ועלול שהעלול נמשך מהעילה כ"מציאות דבר". ועיקר החידוש הוא בביטול כמציאות דבר (ועניין הביטול הוא שנרגש שכל מציאותו אינו אלא משם הוי"ה).

====חלק ג: מעלת בתי המקדש====
על מקום המקדש כתוב{{הערה|בראשית כח, יז.}}: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקים". ומפרש ה[[תרגום אונקלוס]] "לית דין אתר הדיוט". וכוונת הדברים; במקום המקדש אף שגם הוא נברא על יד [[עשרה מאמרות]] (המכונים בזהר{{הערה|זהר חלק ג דף קמט ב.}}: "מילין דהדיוטא") האיר בו שם הוי"ה, ולכן היו בבית המקדש [[ניסים]] והמקום עצמו היה למעלה מגדר מקום (מקום הארון אינו מן המידה). לפי שמצד שם הוי"ה ה[[זמן]] והמקום שבעולם אינו בהתחלקות כלל, ולפי שבבית המקדש היה ההתהוות משם אלקים, אלא שלא הסתיר על שם הוי"ה היות ו[[הוי"ה ואלקים כולא חד]] לכן היה המקום עצמו בלי מקום.

ובאמת בגילוי שם הוי"ה שבשם אלקים ב' דרגות א. כמשל הרב והלמיד שלגבי הרב אין העלם מסתיר כלל (ש[[אין עצם מסתיר על עצמו]]) ויתירה מזו למעלה שההסתר אינו מסתיר לא רק לאחרי תנועת הגילוי אלא גם בעת ההסתר ממש. ב. שהוי"ה ואלקים כולא חד ב[[עצמות]]ו ממש ולא רק שפועלים יחד לאותה מטרה. וגילוי זה יהיה בעיר בבית המקדש השלישי.

==לקריאה נוספת==
הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[מאמר מבואר]] - ד"ה גדול יהיה, תמוז תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{קצרמר}}  
[[קטגוריה:חסידות]][[קטגוריה:מאמרים מכ"ק אדמו"ר שליט"א]]