לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מבשרי אחזה אלוקה
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־16:45, 19 ביוני 2017 מאת
כתית למאור
(
שיחה
|
תרומות
)
(added
Category:ספר איוב
using
HotCat
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
"'''מבשרי אחזה א־לוה'''", הוא חלק מדברי [[איוב]] שהפך לאחד היסודות המרכזיים בתורת הקבלה והחסידות. ומשמעותו היא: שהאדם יכול להכיר את הבורא באמצעות דוגמאות ומשלים מגופו הגשמי. ==הפסוק== {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}} ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא: ש[[איוב]] מתלונן על כך שחותכים את עורו, ובבשרו הוא רואה משפטים ויסורים (רש"י ואבן עזרא), או שמכיוון שבלה עורו ונשברו עצמותיו, הוא משיג ורואה דברים רוחניים יותר מאשר את בשרו (מצודות), או בדומה לכך – שמכיוון שכלה בשרו הוא משיג אלוקות, דבר הנמנע בהיות הגוף בשלמותו (האלשיך). ==מצוות מילה== {{ערך מורחב|ערך=[[ברית מילה]]}} ב[[ספר הזהר]]{{הערה|חלק א צד, א.}} כתב שדיוק לשון הפסוק "מבשרי" ולא "מעצמי" (ההבנה שאותה מקדמת תורת הקבלה כדלקמן), הוא שהכוונה היא למה שכתוב "והיתה בריתי בבשרכם"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יז, יג.}}. והיינו, שכאשר האדם מהול, הוא יכול לראות על ידי הברית את הקב"ה, ממנו - מהברית - ממש. דבר זה דומה למה שכתוב בבראשית רבה{{הערה|פרשה מח, ב.}} שאברהם אבינו אמר שבזכות הברית התגלתה אליו השכינה, ואילולי הברית, שאברהם אבינו אמר: "אחר עורי נקפו זאת" - אחרי שמלתי את עצמי באו רבים להידבק בברית, "ומבשרי אחזה אלוה" - ואילולי שעשיתי זאת, מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי{{הערה|משמעות המדרש היא כמו בזהר - שההתגלות האלקית הייתה מהברית.}}. ==בקבלה== המשמעות הפשוטה של הפסוק היא כי מהחכמה העמוקה הטמונה בבריאת האדם ובכל פרט מפרטיו, האדם יכול לראות ולהבין את מציאות הקב"ה בבהירות גדולה כל כך הנקראת [[ראיה]], באופן שאין כל ספק וספק ספיקא. בתורת הקבלה של ה[[אר"י]] הקדוש למדו מפסוק זה יסוד מרכזי בפנימיות התורה. כי מכיון שה[[אדם]] נקרא בשם זה על שם היותו דומה לעליון לעולמות העליונים ומלשון הפסוק "אדמה לעליון", דהיינו שהיות ובריאת כל העולמות היה בשביל ישראל שיעבדו את הקב"ה כמאמר חז"ל ישראל עלו במחשבה תחילה, על כן ברא הקב"ה את האדם הגשמי באופן שכל פרט ופרט מאיבריו נמשל לענינים רוחנים שעל האדם להפך מרכבה אליהם, כגון האיברים שבראש [[עינים]] [[אזנים]] [[חוטם]] [[פה]], שעל פי המבואר ב[[עץ חיים]] הם מרמזים לעניינים נעלים ב[[עולם העקודים]], ו[[עולם הנקודים]], ולאחר מכן בכל פרצוף ופרצוף שב[[סדר ההשתלשלות]]. כמו כן כל החושים שבאדם כגון [[ראיה]] [[שמיעה]] [[ריח]] ו[[טעם]] נמשלים לענינים עמוקים באלקות. גם כל קומת האדם נמשלת לעניניים רוחנים, הראש ושלשת המוחין שבו הם [[חב"ד]], הידים והגוף שביניהם הם [[חג"ת]], והרגלים הם [[נה"י]]. גם בעובי מציאות איברי האדם שהוא [[עור]] [[בשר]] [[גידים]] ו[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] יש בכל דבר ודבר רמזים עמוקים מאוד. יסוד זה הוא אשר מושתת עליו כל תורת הקבלה ואחריה כל תורת החסידות, ומשמשת בתמידות כמקור בהירות בהבנת העניינים העמוקים בחסידות, כי כל דבר גשמי הוא כעין [[משל]] ו[[מרכבה]] להשגת ענין רוחני, למרות שהרוחניות הוא ענין שכלי ולמעלה מהשכל ואינו כלל מענין הגשמיות. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:האדם וגופו|*]] [[קטגוריה:ספר איוב]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (15):
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות