עריכת הדף "סליחות"

[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חסידים גודשים את [[הזאל הגדול|בית המדרש של 770]] ב[[מוצאי שבת]] סליחות]]
'''סליחות''' הם [[תפילה|תפילות]] מיוחדות לבקשת מחילה מ[[הקב"ה]] וחזרה ב[[תשובה]]. תפילות אלו נאמרות בעיקר בימי [[חודש אלול]], ולמנהגים שונים, גם ב[[עשרת ימי תשובה]], וכן בימי [[תענית ציבור]]. הימים שבסיום חודש אלול, בהם נוהגים האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות, נקראים על שמם "ימי הסליחות".

== מנהגי חב"ד ==

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש [[חודש אלול]] ואילך"<ref>לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.

סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים<ref>'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}. 

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155.}}. 

את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>'[[ליקוט טעמים ומקורות]].'}}. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.}}. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו" <ref>אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.}}. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו<ref>על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.}}. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, ה[[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל<ref>'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.}}. בסליחות אין אומרים [[וידוי]] - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת<ref>ספר המנהגים.}}. וכן אין נופלין על פניהם<ref>[[ספר המנהגים]].}}.

אומרים [[קדיש]] "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן<ref>'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש"כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.}}. 

הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר<ref>ספר המנהגים.}}.

== בהיסטוריה החסידית ==
במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של [[הבעל שם טוב]] בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי"ג מדות וצ"ג{{כלומר}} ואחרי כל הסליחות חילק לאנ"ש לעקח עם מע"ד מידו הק' לידיהם{{הערת שוליים|מתוך מכתב רסט מ[[הגניזה החרסונית]].}}.

על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.

[[אדמו"ר הרש"ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. [[שערי אורה]] ד"ה בכ"ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה].}}.

== ימי הסליחות ==
"ימי הסליחות" הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב"ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני [[ראש השנה]], החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת "[[שבת סליחות]]". כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים.

ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ובמיוחד היום השלישי - ג' דסליחות{{הערה|ראה שיחת ג' דסליחות תנש"א. ועוד.}}. ימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]].

בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר [[מנחה]] גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות{{הערה|'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' [[הקריאה והקדושה]], ערב ר"ח טבת תש''א.}}.

== בעשרת ימי תשובה ==

אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.

על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרים סליחות. <ref>[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8[[ספר השיחות]] מוהרייצ, תש"ח]}} בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.

==ראו גם==
*[[שבת סליחות]]
==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2563 הרבי ב'סליחות' (תשמ"ט)]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64132 'סליחות' ב-770 (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.org/media/pdf/56/JODh562118.pdf סליחות לפי נוסח חב"ד להורדה/הדפסה]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילה]]