עריכת הדף "חרסון"

{{בעבודה}}
'''חרסון''' היא פלך באוקראינה (בעבר ב[[ברית המועצות]]) בה התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
==תולדות הקהילה==
בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה (שנפתחה בהמשך), וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].  

בקיץ תרע"ז נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים חרסון]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[אליעזר דבוסקין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]], וכמשפיע הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

הרב דבוסקין הגיע לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.
===בזמן מלחמת העולם השניה===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

בצום גדליה [[תש"ב]] הגיעו הקלגסים ה[[נאצים]] ימ"ש והציתו את [[בית הכנסת]] החב"די "בערגוואי שול" ב[[חרסון]]. בתוכו היו תשעה יהודים ובתוכם הרב דבוסקין ורעייתו הרבנית טובה רבקה. כולם עלו בלהב האש השמיימה.
===לאחר התפרקות ברית המועצות===
בשנת [[תשנ"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה, כשאחת מהם היא פלך חרסון.