עריכת הדף "תלמוד"

[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]]
ה'''תלמוד''' הוא חיבור המקבץ בתוכו את את כל חידושי ושיעורי בתי המדרש בשפה הארמית, מתקופת ה[[אמוראים]] המבוססים ונסבים על ה[[משניות]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]] ומתחלק לשניים: ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו"[[תלמוד ירושלמי]]" שנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]] ובעיקר בירושלים.


==תלמוד בבלי==
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.

מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא בבחית [[אור ישר]]). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את [[קליפת נוגה]] של [[ארץ העמים]]. ועל ידי ריבוי ה[[פלפול]] בקושיות ותירוצים בבחינת [[אור חוזר]] מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי [[אור ישר]] של תלמוד ירושלמי.
[[קובץ:שס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרכי התלמוד בבלי]]
==תלמוד ירושלמי==
{{ערך מורחב|תלמוד ירושלמי}}

התלמוד הירושלמי נכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]].

מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.

==ענינה ומעלתה==
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשך התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות.

== דרך הגמרא ==
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית. {{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=157 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 142]}}

==לימוד הגמרא==
[[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס]] עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו במשך שנה אחת{{הערה|קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}.

==ביאורי הרבי==

=== סיום מסכת ===
*'''עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=285 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)]

*האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]

*סיום על מסכת בירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)]

*סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)]

*סיום בתשעת הימים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)]

*שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=b4ae323a-ea57-4dfa-98ad-822f8dc26c4d&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' עמ' 300 (עמ' 297)]

=== כללים בש"ס ומפרשיו ===

*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)]

*'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רסב (עמ' 250)]

*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]

*'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)]

*לא תיתכן פלוגתא במציאות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)]

==קישורים חיצוניים==
* [[ישראל יצחק זלמנוב]] בראיון עם הרב [[ישעיהו וובר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76360 כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!], מתוך המגזין 'דרך המלך' {{אינפו}} כ"ו [[סיוון]] התשע"ג (04.06.2013)

{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]