עריכת הדף "סביבון"

[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]
ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.

==משחק הסביבון==
הסביבון המסורתי הינו בצורת [[קובייה]] עם חוד מצידה התחתון, ובצד העליון יש מקל קצר. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש.

לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות{{הערה|באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.}}, האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה ('''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת{{הערה|[[רבי נחמן מברסלב]] מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".}}.

ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על [[דמי חנוכה|דמי החנוכה]] שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:

*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור) 
*'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט  = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)
*'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)
*'''[[ש]]''' = שטעל איין{{הערה|כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט = רע).}} = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה)

ההחלפה של האות ש' באות פ', נעשתה על ידי בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל{{הערה|החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת [[קה"ת]], והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא [[שיחות לנוער]] חלק ז' עמוד 1110.}}.

במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים{{הערה|ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת ש[[הרבנית חיה מושקא (Tשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחה עמו בסביבון.}}, וייצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות.

בחזית [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]], מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם.

==משמעות המשחק==
גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם'.

[[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}.

הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", ומציין לספר 'בני יששכר' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.

אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם בני ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.

בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא היתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות היתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות היתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה היתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.

בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח.


==אצל הרבי==
באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]], וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.

בעת ביקורו של הרבי ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול{{הערה|ימי מלך ח"ג ע' 986.}}.

==לקריאה נוספת==
*יצחק יהודה רוזן, '''משחק הסביבון בחנוכה''', [[שבועון בית משיח]] גליון 305 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/596856 הסביבון: הוראות משחק, וגם המסר בן אלפי השנים]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
* הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך
* הרב ישראל תנחום דרדק, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= דיני ומנהגי חנוכה]''', קובץ אור ישראל מהדורת תשס"ח, פרק א' סעיף כ"ד עמוד כד ואילך

{{חנוכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]