עריכת הדף "זאת חנוכה"

[[קובץ:הרבי זאת חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנר]] השמיני של [[חנוכה]] ב[[כינוס ילדים]] אצל [[הרבי]] ([[א' בטבת]] [[תשל"ח]])]]
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}.

==מעלתו==
===שלימות ימי החנוכה===
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ו]] כרך ב' חורף|הרבי}}}}

שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל היתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד [[בהידור מצווה]] [[מהדרין מין המהדרין]] וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם.{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה}}

===יום השמיני===
שני ביאורים במעלתו בתור יום ה"שמיני":
'''א.'''ביום השמיני מאיר [[אור שלמעלה מהשתלשלות]] כידוע ההבדל הבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשות (והוא על דרך המילה "[[א"ז]]" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}} וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה||1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב])}}

'''ב.'''עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|זהר חלק ג דף נו עמוד ב'}} ועניין המלכות הוא גלוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}

שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם.{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}

===שייכותו לגאולה===
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת [[בית המקדש]] השלישי.{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח}}
==עבודת האדם==
===עבודת היום והנהגותיו===
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר".{{הערה|שם=מקץ ט"ז}}

ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות חוצה על ידי [[התבוננות]] במה להשלים והחלטה טובה בזה{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}}, ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות{{הערה|ש"פ מקץ תש"נ.}}.

*[[הרבי]] הורה ללמוד את המאמר מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של ה[[צמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"{{הערה|המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה (כרך ה) תתקסב, א.}}, או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות{{הערה|ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 86.}}.

===ההוראה מהיום בעבודת ה'===
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים" {{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב}} (- כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:חנוכה]]