עריכת הדף "דוד בן גוריון"

{{בעבודה}}
'''דוד יוסף בן-גוריון''' היה ראש הממשלה הראשון במדינת ישראל.

==תולדות חייו==

נולד בי"ז תשרי ה'תרמ"ז בעיירה פלונסק שבפולין, בשם 'דוד יוסף גרין'.

מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה לארץ ישראל.

בשנת ה'תרס"ו עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות.

שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת תר"ע החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שמו ל'בן גוריון'.

במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש מארץ ישראל לארצות הברית בשל אזרחותו הרוסית ופעילותו הציונית.

בעת שהותו בניו יורק, נישא לרעייתו פולה.

===פעילות פוליטית===

====לפני קום המדינה====

בשנת ה'תרע"ח חזר לארץ ישראל, והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'.

בשנת ה'תר"פ הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה.

בשנת תר"צ התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת תרצ"ה נבחר מטעם המפלגה למנהיג הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.

בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות

בן גוריון הוביל את חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע האו"ם.

====הקמת המדינה====

בה' אייר ה'תש"ח הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה.

לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של צה"ל.

במהלך מלחמת תש"ח, שפרצה לאחר הקמת המדינה, הורה בן גוריון לירות בספינת הנשק 'אלטלנה' שהובאה לארץ על ידי ארגון האצ"ל. כתוצאה מהוראה זו, נהרגו 16 יהודים, הי"ד.

לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית יהודים לארץ ישראל.

====הסכם השילומים====

בשנת תשי"ב חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם גרמניה. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ.

הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף כפיצוי, בשביל שלא יהיה 'הרצחת וגם ירשת'.

במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "ספר הערכים - חב"ד".

====המעבר לשדה בוקר====

בשנת תשי"ג פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב.

בשנת תשט"ו חזר לכהן כראש ממשלה.

====הפרישה מראשות הממשלה====

בשנת תשכ"ג פרש מראשות הממשלה, והקים את מפלגת 'רפ"י', ועמד בראשה.

מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת תש"ל פרש מן הכנסת.

נפטר בו' כסלו ה'תשל"ד.

=== עם הרבי וחסידי חב"ד ===

====מיהו יהודי====

בשנת תשט"ו הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה מיהו יהודי.

במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.

בתגובה ענה לו הרבי:

{{ציטוט|דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה
ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי
בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה
בדיבור על הרצון להירשם בתור
יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את
המציאות}}.

מיד לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשטו}}, ובו האריך על מצב היהדות והחברה הישראלית בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת תש"ל}}.