עריכת הדף "שערי העזרה"

[[תמונה:העזרה מצפון.jpg|left|thumb|250px|העזרה מצד צפון.]]
ב'[[עזרה]]' שב[[בית המקדש]] היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות.

מצידי השערים היו עליות מיוחדות שם עמדו השומרים של בית המקדש{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח'.}}.

==צפון==
בצפון העזרה, סמוך למערב היו שלושה שערים:
#שער הניצוץ. 
#שער הקרבן - מקום הכנת קרבנות להקרבה.
#[[בית המוקד]].

==דרום==
בדרום העזרה, סמוך למערב, היו שלושה שערים:
#שער הדלק.
#שער הקרבן.
#שער המים - שער דרכו הביאו את המים ל[[ניסוך המים]] ב[[חג הסוכות]]. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית{{הערת שוליים|מסכת מדות פרק ב' משנה ו'}}.

==מזרח==
{{ערך מורחב|ערך=[[שערי ניקנור]]}}
שערי העזרה במזרח היו מכונוים כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע. שם היו [[שערי נקנור]]. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]].

שערים אלו היו בכניסה ל[[עזרת ישראל]], מכוונים כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]].

שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, מכיון שכאשר המצורעים היו מגיעים להר הבית, הם עמדו בין שערי ניקנור שהגינו עליהם מהחמה ומהגשמים, ושם הכניסו את ידיהם לעזרה. אם היו מקדשים את שערי העזרה, היו צריכים המצורעים לעמוד בעזרת נשים ולהושיט את ידיהם לשערי ניקנור, ואז לא היו השערים מגינים עליהם, ולכן לא קידשו אותם{{הערת שוליים|[[מסכת יבמות]] [[רבינו תם]] בד"ה זה נכנס.}}.

==פרוכות השערים==
בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות.
===בחסידות===
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד [[מלכות דאצילות]], כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שב[[עזרה]], וגם בחינת [[הר הבית]] ת"ק אמה {{הערה|זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)}}. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת [[שינה]]{{הערה|ראה [[שינה]] בתחילת הערך}}, כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "זיו השכינה" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות){{הערה|וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי}}, ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז.

השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות [[בי"ע]], והמשכה זו היא מבחינת [[ז' תחתונות]] שבמלכות.

וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן  נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת [[חשמל]] שהוא מחיצוניות ה[[בינה]] ש[[לבושים|מלביש]] ו[[מקיף]] את [[עשר הספירות]] ד[[זעיר אנפין]] ומלכות בבחינת כתנות [[עור]] ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחינת [[מנעל]] להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה{{הערה|ונעל הזה הוא בחינת המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א}}, וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה{{הערה|ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)}} וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם{{הערה|תורה אור לך לך יא, א}}.

==ראו גם==
*[[שערי הר הבית]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21890 עניני בית הבחירה - העזרה]. {{אינפו}}
*תמיד פ"א. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7727 רמב"ם פ"ה מהל' בית הבחירה.]

{{הערות שוליים}}
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:הר הבית]]