עריכת הדף "עברית"

'''עברית''' היא השפה שבה משתמשים כיום כשפת הדיבור הרשמית בארץ ישראל. היסודות שלה הינם על בסיס [[לשון הקודש]], אך חלו בה שינויים ותמורות על ידי "מחדשי" השפה העברית. בציבור החרדי ישנם רבים שהתנגדו לחידוש השפה בשל היותה ייצוג של הציונות שנלחמה בדת.

==מקורה==
שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י{{מקור}}

עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמאלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים ל"החיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] בלה"ק, עיתונים בהם לא היה הרבה תכנים חרדיים.

כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה ב[[הברה]] שבין האשכנזית לספרדית, וזאת למרות שרובם ככולם דיברו בינקותם ב[[הברה אשכנזית]] כיון שמוצאם היה מאירופה.
- את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון. 

כן החלו הם להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה.

==היחס החרדי==
עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף בלשון הקודש עבור צרכי חולין ואף למטה מזה.

כן יצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין כמו: המילה "[[חשמל]]" שלכמה דעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. הרבי מה"מ כמובן משתמש רק בביטוי "כח האלעקטרי". ועיין להלן רשימת מילים מסוג זה.

לעיתים אף המציאו מחדשי השפה העברית מילים חדשות על סמך שורשים אמיתיים בלשון הקודש, בצורה הלועגת לתורה, למצוות, לקדושה, ולצניעות.  (למשל במילה "עגבניה" ובמילה ?).

כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי ב[[עברית]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. מצד שני, כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרותיו, כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר ב[[לשון הקודש]] דברי חול.

כאשר שאלו את הרבי, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בעברית.

פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}. 

עד היום ישנם חוגים מסוימים בציבור החרדי ב[[מדינת ישראל]], אשר נמנעים באופן גורף מלדבר בעברית.

==רשימת מילים ומושגים בלשון הקודש שעוותו משמעותית ואף הלכתית על ידי העברית ==

כל דובר עברית מלידה, שבא ללמוד את ספרות חז"ל עלול מאוד בקלות לטעות (ואף בהלכה למעשה - כמו למשל בברכה על [[כוסמת]], או בהכנסות לבית המקדש אחרי נגיעה ב[[צב]] מת) בהבנת הטקסט התורני, אם לא ידע את רשימה זו.

אין להכניס לרשימה זו מילים המופיעות בתורה ב2 צורות - אחת בלשון מקרא ואחת בלשון חכמים, - ובחרו דוברי העברית להשתמש באחת האופציות בלבד, כמו למשל בחיה [[ערוד]].
הרשימה חלקית מאוד מאוד:

מילים שהעיוות בהם קשור לזיהוי מוטעה של אחד הנבראים, בחלקם הדבר שנוי במחלוקת, ויש שינסו (רבים גם חוקרים) להוכיח שבחירת הזיהוי של הנברא בעברית, תואם את דעת התורה, או לפחות את אחת הדעות התורניות:

[[חשמל]], [[צב]], [[גידים]], [[אפרסמון]], [[כוסמת]], [[קישוא]], [[שועל]] ו[[זאב]] המוחלפים בטעות, [[יהלום]], [[קרוסטמל]], [[אבטיח]]?, [[לוויתן]], [[דולפין]], 

שמות מקומות בעברית המודרנית, בהם זיהוי המקום הגיאוגרפי, מוטעה ביחס מובנו האמיתי בתורה:
[[קפריסין]]?, 


מילים נוספות:

[[פולמוס]], [[מדינה]], [[ממשלה]],

==קישורים חיצוניים==

*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=50 מכתב אדמו"ר הרש"ב נגד לימוד השפה]