עריכת הדף "תוכחה"

'''תוכחה''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]] בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך". 

==המגידים==
בזמן [[הבעל שם טוב]] רבים היו הדרשנים שהיו מוכיחים את העם, והיו נקראים "[[מגיד מישרים|מגידים]]", אך חלקם היו מרבים לקטרג על עם ישראל ועל מעשיהם הרעים, ו[[הבעל שם טוב]] נלחם בהם באמרו שעל ידי כך הם מעוררים קטרוג בשמים על עם ישראל.

[[הבעל שם טוב]] אמר על כך שיש שני מיני מוכיחים, כמשל ה[[מלך]] ששלח את [[בן|בנו]] יחידו מעל פניו, ושילח את ב' [[עבד]]יו עמו, וחזר אחד והלשין את הבן אל אביו, והשני אמר אותם דברים עצמם, רק שדיבר מצד שהיה לו [[צער]] בצער המלך ובנו שנשלח מעל פניו זמן רב עד שנשכח ממנו נימוסי המלכות וכל מכבדו הזילוהו, ואז נתמלא המלך [[רחמים]] והחזירו. 

כך - אמר הבעש"ט, יש מוכיח בשער שמדבר בגנות ישראל, וחלילה על ידי זה גורם קטרוג [[נחש הקדמוני]], (שעל כך רומז הפסוק "ולא תשא עליו חטא" לא לעורר על מי שמוכיחו - קטרוג בשמים), ויש מוכיח שמדבר מתוך [[אהבת ישראל]] עד כמה נתרחקו משולחן אביהם, ועל ידי כך מעורר את [[אהבת ה']] לבניו{{הערה|כתר שם טוב חלק א' ע' קל"א.}}.
==ביאורי הרבי==
בחיוב תוכחה נאמר: מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר הוכח תוכיח. הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25050&hilite=a7b2e848-e85c-40ab-bee1-3d294d029295&st=%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&pgnum=259 תורת מנחם חלק י"ח עמ' 259 (עמ' 259)].}} חוקר אם מדובר במצווה חדשה, או שזו היא חיוב נוסף בכל המצוות, שכשם שעליו לקיים את המצווה, כך עליו להוכיח את השני כשאינו מקיים את המצווה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]