עריכת הדף "יעקב לנדא"

[[תמונה:הרב לנדא.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של קורניץ]]
הרב לנדא נולד בשנת [[תרנ"ג]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיר. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]], ולמעלה בקודש הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'.

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:
"על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה,), ור' [[לייב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד..."

הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר אף היה מסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] ב[[חופה|חופתו]] של הרב לנדא.

=== ב[[רוסיה]] ===

שיטת [[מקווה]] חב"ד הידועה בשם [[בור על גבי בור]] שנתחדשה על ידי הרבי הרש"ב, נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]].

לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים מוסקבה]] שהייתה מיועדת ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות.


=== בארץ ישראל ===

לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, על פי צוואת אביו ובעידוד [[הרבי]], בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).
[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|ימין|ממוזער|200px|]]
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.

לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,
עמד בתוקף על כל תג של [[הלכה]] בלי שום פשרות מתוך [[יראת שמים]] אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי "טוב לשמים וטוב לבריות".

ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]] ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת השיעורים ב[[ספר התניא]] שהיה מוסר במשך השבוע, כמו כן דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

==עם רבותינו נשיאינו==
=== אצל הרבי הרש"ב ===

הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד ממקום למקום עד שהגיע לליובאוויטש יחד עם משפחתו, ונשאר במחיצתו של [[הרבי הרש"ב]].

גם כשהרבי נדד מליובאוויטש לרוסטוב, נדד הרב לנדא יחד איתו, ונשאר במחיצתו יחד איתו עד ליום [[הסתלקותו]].

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמם מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא רוצה ליקבר ב50 אמה של האהל... ולאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? ענה לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

היה מקורב מאד ל[[הרבי הרש"ב|רבי הרש"ב]], והיה לאחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים. בהוראת הרבי שימש כרב החצר בביתו של הרבי הרש"ב ואליו הופנו כל השאלות ההלכתיות. לימים קראו לו "רב החצר".

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"ב בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרהי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.
 
{{פסקה חסרה}}

=== אצל [[הרבי הריי"צ]] ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר [[לרבי הריי"צ]], היה עמו בקשר אדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מאמר ד"ה "קומה" שתוכנו היה נגד השלטון.. והרי"ל דאגז להעלימו ותוך כדי אמר לרבי באידיש "דער קומה איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי) ובכך פני הרבי שהיו חיורות חזרו למראה הטבעי. ואף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח ואז הרבי השליכו לתנור.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "ההעגלה הגדולה והעגלה הקטנה"... כמו"כ היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי תניא בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

גם בערוב ימיו הקפיד על לימוד הרמב"ם ואף זכה להיות הראשון לסיים  את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.
 
נכדו שיבלחט"א, הרב שלמה זלמן לנדא בשהותו ב770 בשנת ה'קבוצה' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו, ופעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה לא הייתה נשכחת"...

== פטירתו וצוואתו ==

הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

כיום מכהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר.

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]] {{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

==משפחתו==
'''ילדיו:'''
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - רב העיר [[בני ברק]].
*הרב [[אברהם אליהו חיים לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

'''נכדיו:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]