עריכת הדף "אפים"

'''ארך אפים''' הוא אחד מ[[י"ג מידות הרחמים]] של [[אריך אנפין]].
==השפעתו==
מידה זו היא שורש [[מידת החסד]], אלא שהיא בשרשה, בהיותה נקראת "גדולה". וזה טעם החילוק, שב[[עץ חיים]] קורא למידה זו מידת חסד ולא אמר גדולה, כי שם מדבר בחסד ד[[זעיר אנפין]] דאצילות, אשר הכלים הם בבחי' גבול ותכלית{{הערה|רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי}} ולכן נק' זעיר אנפין משא"כ ארך אפים הוא אין סוף. ולכן בחסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים ממש לא"ס ב"ה אבל בחי' וגדל חסד ורב חסד זהו בבחינת א"א שלמעלה מהאצילות כנ"ל וכמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר ע"ש. אך מידה זו של חסד שלפני עולם האצילות היא בבחינת גדולה, ולכן מ[[שבירת הכלים]] שמ[[עולם התהו]] נתהוה בחי' חסד דישמעאל אשר גם הוא פזרן אכן הפיזור בכדי להראות את עשרו ותפארת גדולתו ולהיות לו לשם ולתפארת. הפך מבחי' הביטול מבחי' עפר ואפר{{הערה|ליקוטי תורה לז, ב}}.
==ענינו==
אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|בליקוטי תורה פרשת שלח, לט, ב}}, כי ארך אפים הוא כמשמעותו - גילוי הפנים באופן של אריכות ואין סוף, כי [[פנים]] הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה, משא"כ [[אחוריים]] כמאן דשדי בתר כתפוי. וארך אפים פירוש שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד.

והשפעה זו היא מבחינת "כאשר '''דברת''' לאמר ה' ארך אפים", דבור הוא בקול רם והכרזה{{הערה|זהר ח"ג קל"ג א'}} והוא מ[[עלמא דאתגליא]], ו[[אמירה]] הוא ב[[לב]], וב[[מחשבה]], ומבחי' גילוי שבדיבור מדרגות עליונים נעשה בחינת העלם במדרגות התחתונים, כמשל דיבור הרב שנעשה מחשבה אצל התלמיד, ובחי' העלם זה הוא השרש של גילוי התהוות מדרגות התחתונים, וכמ"ש בכתבי [[האריז"ל]] ש[[ממלכות]] ד[[אצילות]] נעשה [[כתר]] [[חכמה בינה דעת]] ב[[בריאה]], כו' וכן ממלכות דבריאה ל[[יצירה]], וממלכות דיצירה ל[[עשיה]].

והנה מן התורה נמשך הזיו ב[[גן עדן העליון]], ומקיום המצות נמשך ב[[גן עדן התחתון]], וזהו כאשר דברת לאמר שמבחינת דבור התורה נעשה אמירה והעלם במדרגות התחתונים להיות מקור גילוי ההשפעה בג"ע לנשמות הנבראים כנ"ל. כך יגדל נא כח אדני להיות ארך אפים שיתארך ויומשך גילוי זה למטה יותר, וכענין שנשפל ונמשך כח ה[[תורה]] וה[[מצוות]] גם למטה בעולם הזה אפילו עכשיו, שהרי המצות יש מהן שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכמ"ש אם בחקתי תלכו וגו' והשיג לכם דיש וגו' ונתתי שלום בארץ וגו' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]