עריכת הדף "ישעיה ברלין"

הגביר '''חיים ישעיה ברלין''' היה עסקן חב"די תושב [[ריגא]] קרוב משפחה של בית הרב, שעמד לימינו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעולותיו הציבוריות והיה תומך מרכזי של [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוב הענינים הכלליים בהם עסק, כש[[אדמו"ר הרש"ב]] דואג לדווח לו על פעילותו ולבקשת את עצתו ועזרתו.

==תולדות חיים==
נולד בעיירה וועליז לאביו הרב ירוחם דב, ובשנת [[תרי"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה עטא{{הערה|במקומות אחרים היא קרויה בשם חווה אסתר.}}, ביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)]] והרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]], ונכדתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בסעודת החתונה, השתתף [[אדמו"ר הצמח צדק]] בתור סב הכלה, ואמר בו [[מאמר]] חסידות שהתחיל במילים "מה יפו פעמייך בנעלים"{{הערה|מאמר זה לא הגיע לידינו, ואנו יודעים רק על זמן אמירתו.}}.

לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה.

באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, [[יין]] נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. 

בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה.

תקופה קצרה לאחר מכן עזב את העיירה וועליז, ועבר להתגורר ב[[ריגא]] לצורך עסקיו, והפך שם לאחד מעמודי התווך של קהילת החסידים בעיר, והחזיק בביתו את המנין החב"די.

הוא עצמו היה חשוך בנים, ופיזר מהונו הרב לצדקה.

===בעסקנות החב"דית===
עם עלותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] על כס הנשיאות, הפך ליד ימינו בכל עניני עסקנות הכלל, וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יתייעץ איתו וידווח לו על הפעולות הציבוריות, כשבכרכי האגרות קודש של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמצאים למעלה ממאה מכתבים הממוענים אליו{{הערה|מכתבים אלו מהווים קרוב לעשרה אחוז מסך המכתבים שנכללו בסדרה.}}.

מלבד עזרתו בעניני עסקנות הכלל, הוא נמנה כאחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אדמו"ר הרש"ב, ומימן רבות מפעולותיו ויוזמותיו.

בין השאר, תרם את ה[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואת חדר האוכל של הישיבה, וכן את הפעולות השונות נגד ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]] שמונו על ידי הממשלה הרוסית.

כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] יצא חוצץ נגד ה[[ציונות]] ופרסם את מכתבו החריף והמנומק, יצאו ראשי הציונים בהתקפה כללית נגדו ונגד פעולותיו, ובראשם עמד עיתון 'המליץ'. ר' ישעיה רצה לפעול נגד העיתון ולדאוג להחזיר את כבודו של אדמו"ר הרש"ב, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] הרגיע אותו{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] אגרת תרמו.}}, וענה לו על יסוד דברי הגמרא ש"יש להניח לשיכור, שהרי בסופו של דבר הוא יפול מעצמו"{{הערה|[[מסכת שבת]] דף לב עמוד א, "שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל".}}.

===ידידותו עם בעל ה'תורת חסד'===
בעקבות קשרי חיתונים בין אחיין אשתו{{הערה|בנו של פרומא צוקרמן, אחות אשתו של ר' ישעיה ברלין, וביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא]]. להרחבה, ראו אגרות בעל התורת חסד לר"י מונדשיין עמוד 10.}}לבתו של הגאון רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין בעל ה'תורת חסד', נוצרו קשרי ידידות קרובים ביניהם, והם החלו להתכתב ביניהם.

קשרי מכתבים אלו נמשכו גם לאחר שבעל ה'תורת חסד' עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו ב[[ירושלים]], ור' ישעיה היה שולח לו תמיכה כספית רחבה לאחזקת צורכי משפחתו, ותומך במוסדות [[כולל חב"ד]] שהיו תחת הנהלתו.

במכתבים אלו מספר לו בעל ה'תורת חסד' פרטים אישיים מהמתרחש במשפחתו ומקורות חייו ועל הצרות שעובר ממתנגדיו, ומבקש ממנו לעדכן אותו מהנעשה בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

מכתבים אלו, נאספו על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], ונדפסו ב[[תשורה]] מחתונת בתו בשנת [[תשס"א]].

===פטירתו===
נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרס"ח]]{{הערה|אגרות בעל התורת חסד של הר"י מונדשיין עמוד 7.}}.

לאחר פטירתו התמנה ועד מיוחד לנהל את העזבון שהותיר אחריו, ובאגרת מיוחדת ששלח [[אדמו"ר הרש"ב]] אל חברי הוועד הוא מכתיר אותו בתוארים מופלאים: {{ציטוטון|לא בכוחו ועוצם ידו חס ושלום עשה לו כל החיל הזה, כי אם.. בזכות אבותינו רבותינו הקדושים.. בכל זמן שהיה דרוש לעצה או לרחמים הלא פנה רק אל אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה אשר אליהם היה מסור ונתון בכל לב ונפש, ולפניהם גילה כל תעלומות ליבו.. אחד המיוחד מאנ"ש}}{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמוד תשא.}}.

==משפחתו==
*אחיו ר' שלמה זלמן ברלין, היה גם הוא גביר חסיד חב"ד מתושבי ריגא, ובעידודו של אחיו תמך בפעולותיו של אדמו"ר הרש"ב.

==לקריאה נוספת==
*'''אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא''', איגרותיו של הרב [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד' אל הרב ישעיה ברלין שנשלחו בין השנים תרנ"ב-תרס"ב (יצא לאור על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], [[ירושלים]] תשס"א).

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברלין, חיים ישעיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ריגא: אישים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]