עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ז"

{{תניא}}

==מבוא לפרק==
ידוע כי [[תורת החסידות]] מבארת שתכלית הבריאה היא התגלות אלקותו יתברך בתחתונים. בפרק זה מבואר איך שתכלית הבריאה שהוא [[ימות המשיח]] יהיה רק על ידי עבודה במעשה ובדיבור. 

בחלק הראשון של הפרק מבאר רבינו הזקן איך שבכל מצוה ומצוה יש חלק מעשי שהוא המגלה את אלקותו יתברך בתחתונים, ואפילו במצות תלמוד תורה אין יוצאים ידי חובה ללא דיבור. 

בחלק השני של הפרק מבאר רבינו באופן פרטי כיצד בדיבור נכללת כל נפשו הבהמית של האדם - שחיותה ממאכלים שהם מ[[קליפת מוגה]] - בדיבורי התורה, ועל ידי כן היא מעלה את כל המאכלים ואת כל כוחות הנפש לקדושה.

מכיון שלכל אדם מישראל יש [[נפש]] השייכת ל[[קליפות נוגה]]. כאשר כל ישראל יקיימו את כל מצוות התורה דהיינו הלאוין שבתורה, אזי תתוקן קליפת נוגה לגמרי, על ידי שכח הרע אשר בה ינתק ויופרד.

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=לז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ז}}}}

==סיכום הפרק==



==מושגים יסודיים בפרק==
*[[צדקה]]
*[[ימות המשיח]]

{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ו|פרק ל"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ח|פרק ל"ח]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]