עריכת הדף "שבת חזון"

[[תמונה:בית המקדש.jpg|left|thumb|250px|בשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש]]]]
'''שבת חזון''' היא כינוי מקובל לשבת האחרונה ב[[בין המיצרים]] הסמוכה ל[[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "חזון [[ישעיה|ישעיהו]] בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".

שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת דברים]].

==מנהגי שבת חזון==
לאחריה מתחיל [[שבוע שחל בו תשעה באב]], שנוהגים בו מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים.

היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש בגדי יום חול בשבת זו.}}.

מספר פעמים הרבי הזכיר בנוגע לשבת זו את הדין שעל מנת להימנע מאבלות בפרהסיא, צריך להדגיש את ענין השמחה ברבים בשבת זו יותר מבשבתות אחרות וכן להוסיף באכילה ובשתיה יותר מכל שבתות השנה כדי להימנע מחשש אבלות בשבת.

כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו [[סיום מסכת]], וכן להוסיף ב[[לימוד הלכות בית הבחירה]].

במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו לתינוק לשתות.

==מהותה בתורת החסידות==
מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן{{הערה|[[הרב מאפטא]] כתב בספרו: "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה".}}.

בקהילת חסידי צאנז, היה נהוג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבם]] בשבת זו{{הערה|י"ג אורות לבית צאנז עמוד רנג.}}. 

רבי [[הלל מפריטש]] מביא בשם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש השלישי]], על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת למלך שתפר בגד לבנו אולם קרעו{{הערה|1=ראה [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1002&cat=11&haoro=2 הערה בקובץ הערות וביאורים מאת הרב גרונר, הדן בחילוק מי קרע את הבגד, האבא או הבן].}}, לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך בגד שלישי והראה אותו לבנו לעתים רחוקות כדי לגלות בו תשוקה ואהבה לבגד, וישפר מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד.

במחזה זה כמה פרטים:
* הגילוי לרשעים בדווקא, היות ועיקר מטרת גילוי זה הוא לעורר על תיקון המעשים, לכן עיקר ההדגשה בזה שהגילוי הוא לכל אחד ואחד מישראל, הוא לא רק שהגילוי הוא '''גם''' לרשעים אלא בעיקר לרשעים{{הערה|שם=חלק ט}}.
* הגילוי למרות היותו מתגלה מלמעלה - לא כתוצאה מעבודת האדם, הוא גילוי שחודר בגדריו של התחתון ופועל בו שינוי ממשי ונצחי. זאת למרות המבואר בחסידות שגילוי שבא בלמעלה למטה אין לו קיום והוא רק הכנה שהאדם יממשו בקיום ועבודה בפועל בכח עצמו, גילוי זה להיותו גילוי של בית המקדש השלישי שבה יהיה החיבור המוחלט בין מעלה ומטה, (והסיבה לכך, הגילוי שיהיה אז יבוא ממדרגה שבה אין חילוקי הגדרים של מעלה ומטה), לכן גילוי זה למרות שהוא בא מלמעלה הוא נמשך וחודר ומשנה את האדם במהותו{{הערה|שם=חלק ט|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=52&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 24 ואילך].}}.
*בכדי שהגילוי אכן יורגש באדם ותהיה מכך השפעה, על האדם להתבונן במעלת עניינו של בית המקדש השלישי והיותו מתגלה אליו בשבת זו. בניגוד לבת קול הפועלת הרהורי תשובה בדרך ממילא, החיזויון אינו פועל ונרגש כלל ללא התבוננות, משום שכוונת החיזיון בשבת זו היא שינוי טבעי ופנימי, לכן גם השפעתה תלויה בעבודת האדם והתבוננותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת דברים תשמ"ז.}}

==במחיצת רבותינו נשיאינו==
רבותינו נשיאינו נהגו בקביעות לומר מאמרי חסידות בשבת זו, ובדרך כלל פתח המאמר בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", שהוא סיום ההפטרה של שבת זו. יחד עם זו, היו הזדמנויות שונות שרבותינו נשיאינו חרגו ממנהגם הקבוע, וחזרו מאמרים שפתחו באופן אחר, כגון מאמר "מציל עני מחזק ממנו" שנאמר על ידי אדמו"ר האמצעי בשבת זו בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/maamarei/577/42 המאמר בגרסת טקסט באתר ספריית ליובאוויטש].}}, ועוד.

===הרבי שליט"א===
בשנת [[תשט"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר רחמים על יושבי ארץ הקודש שבבחירות ל[[מדינת ישראל#הכנסת|כנסת ישראל]] שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו היתה התוועדות פתאומית, וקודם להתוועדות ביקש הרבי ממזכירו [[הרב חודקוב]] שיארגן מנין לתפילת מנחה{{הערה|1=ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Weingarten%20-%20Sivan%2025,%205771.pdf תיאור המאורעות סביב ההתוועדות במכתב של הרב גרונר, תשורה מנישואי נכדו עמוד 14].}}.

לאחר [[הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, והם הגיעו בחודש אב והשבת הראשונה ששבתו בארץ היה בשבת חזון. לרגל בואם שבתו רבים מחסידי חב"ד בארץ בכפר חב"ד, וההתרגשות מהמפגש עם שלוחי הרבי היתה כה גדולה, עד שאחד מהאורחים בכפר חב"ד באותה שבת שלא נמנה על חסידי חב"ד, התבטא ש"אצל החסידים השמחה בשבת חזון גדולה יותר מהשמחה ב[[שמחת תורה]]{{הערה|1=מפי הרב [[אברהם מייזליש]] ב[[תשורה]] [http://www.col.org.il/pics/inbox/.342312_2594525.pdf מעשה אברהם] ע' 18.}}.

עם סיום [[מלחמת ההתשה]] בשנת [[תש"ל]] הורה הרבי לרב [[טוביה פלס]] במהלך ההתוועדות, שיעבור בכל החזיתות של [[צה"ל]] מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.

בשנת [[תשמ"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על מבצע [[עשה לך רב]], במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו [[משפיע]] אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות.

בשנת [[תשנ"א]] חלה שבת חזון ב[[תשעה באב]], ובשל כך הצום נדחה, והרבי הקדיש את תוכן ההתוועדות של יום השבת לבאר כיצד דחיית הצום בקביעות זו נותנת את הכח לדחות אותו לגמרי. השיחה וההתבטאויות הנדירות שבה גרמו לחסידים שלא ללכת לבית ולאכול סעודה מפסקת כהכנה לצום, היות והם היו בטוחים באופן ודאי שמשיח יתגלה עוד לפני תחילת הצום ולא יצטרכו לצום כלל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/Item.asp?CategoryID=68&ArticleID=656 מהם הדינים המיוחדים של שבת זו?]''', תשובה הלכתית מאת הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - אתר צעירי חב"ד
*מנחם ברוד, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12615&CategoryID=2087 להזדכך ולראות]''', בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]], פרשת דברים תשע"ו
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3401356 מהי שבת חזון ב-60 שניות]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}

'''שיחות הרבי:'''
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/28 שיחת שבת חזון תשט"ו]''': השייכות של שבת חזון לפרשת דברים - ירידה צורך עליה
*'''[http://abc770.org/article/node/1066 שיחת שבת חזון תנש"א] ([http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3195498 במהדורת צילום])''': התוכן הפנימי של הצום - הגאולה - מודגש במיוחד בקביעות זו, ונותן את הכח לדחות את הצום לגמרי

'''שיעורי וידאו:'''
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3001343 זורקים עליכם כסף, תרימו את העיניים]'''- שיעור עם הרב [[נחמיה וילהלם]], ממתק לשבת {{וידאו}} {{בית חבד}} 
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F/ מי זוכה לראות את בית המקדש בשבת חזון?]''' - שיעור עם הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} ו' אב תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]