עריכת הדף "טבילה במקווה"

'''הטבילה ב[[מקווה]]''', היא לפעמים נצרכת ביותר {{הערת שוליים|כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.}}, ולפעמים כהידור והכנה חסידית ל[[עבודת התפילה]].

== טבילה ללא כוונה ==

לאחד שאמר לרבי שהליכת פב"פ למקוה אינה מעלה, כי היא בגדר מלומדה, השיב הרבי הנה הוא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערת שוליים|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}. אף שבודאי מעלה גדולה כשמכוונים, וכהלשון בסידור דרוש כוונת המקוה: ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני, עיי"ש.

== טבילה לפני התפילה ==

אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפלה, מוסבר בסידור [[אדמו"ר הזקן]] הטעם על פי קבלה. הרבי הסביר זאת גם גם על פי [[נגלה]], על פי דברי [[הרשב"א]] - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא{{הערת שוליים|1=[[יומא]] ל, א}}.

הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה{{הערת שוליים|1=וכלשון ה[[רמב"ם]] פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין גם כן[[לקוטי תורה]] לרבנו הזקן פ' תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.}}.

בשנת [[תשע"ד]] בעקבות התנגדות של [[צה"ל]] לאפשר לחיילים חב"דיים טבילה במקווה, פרסם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]] גילוי דעת הלכתי, בו קובע כי הטבילה במקווה לפני התפילה הינה חובה של ממש לחסידי חב"ד, ועל כן המערכת הצבאית מחוייבת לאפשר זאת לחיילים המשרתים בצה"ל כפי הנוהל לאפשר לחייל למלא את כל התחייבויותיו הדתיות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/adfa99ae2928e8addc15ed238481b440.jpg לתצלום המכתב] {{אינפו}}}}.

== חציצה ==
בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים{{הערת שוליים|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל ה[[גוף]] במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערת שוליים|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}.

שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערת שוליים|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט ה[[גוף]] או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}}

== טבילה ב[[שבת]] ==

על פי ה[[הלכה]] אסור לרחוץ ב[[שבת]] בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן.

אין גם לרחוץ ב[[שבת]] אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים.{{הערת שוליים|1=[[שולחן ערוך]] סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.}}

מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה ב[[שבת קודש]].

== ראו גם ==
*[[מקווה]]
*[[מקווה חב"ד]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]