עריכת הדף "איסור הסתכלות בנשים"


== איסור הסתכלות בנשים ==

בענין איסור הסתכלות נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.

בגמרא{{הערה|1=ברכות סא, ב.}} כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה
אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]}} (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה".{{הערה|1=ראה שם.}} ב. המרצה פרש"י{{הערה|1=עירובין יח ב}} מונה.)

מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה [[תניא]] פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל,למרות שהיו צדיקים גמורים ממש שעדין לא היו מסתכלים ככל בנשים אפילו צנועות וכידוע הדוגמא מאלישע הנביא וגם צדיקים בדורות האחרונים כגון רבי אהרן מבעלזא והבבא סאלי וכיוצא בהם.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות).

וגם אדם עובד ה' שאין לו שייכות לרע (ברגש וכיו"ב) שחש שיש לו משיכה להסתכל ואינו מרגיש "[[התפעלות]]" בשעת ההסתכלות כי אם מסתכל בקור רוח. משיכה זו נובעת מעומק הנפש ו[[מכחות הנעלמים]] שיכול שבכוחותיו הגלויים הרי הוא עובד ה' אמנם בכוחות הנעלמים הוא מקושר ומושקע ברע ולכן נמשך להסתכל. (וכשמקור המשיכה הוא מכוחות הנעלמים הרי זה בא בקור רוח לפי שהתענוג בראיה הוא מתענוג הנעלם שלא בא בהתגלות בהתפעלות) ובזה שמסתכל הוא מגלה את הרע שבו ולא יעבור בלי התגלות בפועל שיביאו לידי רע בפועל רחמנא ליצלן.

ועל כן מוכרח האדם בתחילה לעורר בעצמו [[יראת חטא]] ו[[קבלת עול]] לגדור את כל החושים שלו כלומר, שיחוש שאינו פתוח לראות כל מה שבא מול עיניו אלא החושים מוגדרים ואינם חופשיים.ובפרט את חוש הראיה שהוא השרש לכל דבר רע ועל ידי זה ינצל מבלבולי הרע ויפעל ישועות בנפשו על ידי עבודת ה'.

"וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי רע רחמנא ליצלן, יגדיר את עצמו בחוש הראיה. ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז וידע אשר ממש בנפשו הוא ואם לא יגדיר את עצמו בזה כל עבודתו כאין ואפס נחשב ולא יפעול דבר בעבודתו ויגעתו ואדרבה ירד ר"ל מטה מטה..וגם אם יהיה ניכר לא יחוש לשיחת בני אדם..והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה.. ובמשך הזמן יתרגל כך.."{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב}}

== הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים ==

לאחר הסתלקות הרבנית ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב אחד הרבנים לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות נשים. הרבי שלל את הערות וכמנהגו הכניס את התשובה תוך נוסח המכתב. נוסח המכתב הוא של הרב [[גבריאל ציננער]], וההדגשות הם מ[[הרבי]].

{{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר שליט"א.}} 

{{ציטוטון|באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית''' ולפי עניות דעתי אינו נכון - ואף דאמרו ח [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] מכל מקום גמירי אין [[יצר הרע]] שולט אלא במה שעיניו רואות '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיימא לן ב[[אבן העזר]] סימן כ"א ס"א דאסור '''1)''' להסתכל אף בבגדי '''2)''' צבעונים של אשה '''3)''' שהוא מכירה '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סימן י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) מה שאין כן בנידון דידן, ועל כל פנים מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).}}.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]}}

במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות.

הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים.

על טענת הרב כי "על כל פנים מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אבן העזר]]