עריכת הדף "משה מייזליש"

רבי '''משה מייזליש''' היה חסידי אדמו"ר הזקן, מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, מראשי הקהל ב[[וילנא]], היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"[[כולל חב"ד]]" ב[[חברון]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקי"ט]] ובמשך שנים רבות היה נאמן הקהל ב[[וילנא]]. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מ[[וילנא]] להיות נודד ללחם בין השנים [[תקס"א]]-[[תקס"ג]] {{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה.}}. 

[[אדמו"ר הזקן]] נתן מכתב המלצה בידיו של ר' משה המופנה לרבי [[פנחס בעל ההפלאה]] שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונפוליון.

בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר [[רוסיה]], על פי בקשת [[אדמו"ר הזקן]] שרצה ש[[רוסיה]] תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על [[לב|ליבו]] של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך [[מוח שליט על הלב|להשליט את המוח על הלב]], הצילה את חייו. {{הערה|1=ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה.}}.

בשנת [[תקע"ב]] כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר [[רוסיה]] נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"{{הערה|1=אור יקרות חלק א' עמ' תל"א.}}.

אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] היה מסור אל בנו [[אדמו"ר האמצעי]], שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" {{הערה|1=ראה אגרות קודש שלו אגרות ח. י-יג}}.

בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע {{הערה|1=שם אגרת י.}} "ועל כל פנים זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה ב[[ירושלים]] עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק [[בברויסק]]) לא יותר בשום אופן".

בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה [[אדמו"ר האמצעי]] לכמה מחסידיו לעלות ל[[ארץ הקודש]] ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א.

במפקד [[תקצ"ט]] רשום שהוא בן פ' ועלה מ[[וילנא]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקע"ח]], עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו"כ רשום במפקד [[תרט"ו]] שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת [[תקע"ח]]. אמנם במכתבו של ר' משה משנת [[תקצ"ח]]{{הערה|1=ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42.}} כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" ואם כן עלה כבר בשנת [[תקע"ו]].

==מדבריו==
ר' [[משה מייזליש]] סיפר: ה[[רבי]] ([[רבינו הזקן]]) לימד אותנו, שה[[אל"ף]] של [[חסידות]] הוא, לנצל את ה[[טבע]]יות ב[[עבודת ה'|עבודה]]. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע ה[[כוחות]], כמו למשל את הטבע ש[[מוח]] שליט על ה[[לב]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט אדר ב'|היום יום, י"ט אדר ב']]}}.

== לקריאה נוספת ==
*'''[[בית רבי]]''' עמ' 145.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מייזליש משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]