עריכת הדף "עתיקא קדישא"

''' עתיקא קדישא''' הוא שם כולל לספירת ה[[כתר]] דעולם האצילות, והוא מקביל לכינוי אחר של הכתר הנקרא [[עתיק יומין]].
==החילוק בין עתיקא קדישא לעתיק יומין==
בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|אוצרות חיים שער עתיק, מבוא שערים שער ג',  ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]].

==העליה בשבת==

שמה של סעודת צפרא דשבתא נקרא בשם "סעודת עתיקא קדישא". הסיבה לכך היא מפני שבשבת במוסף ה[[זעיר אנפין]] עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". 

ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין '''עצמו'''' מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. מסיבה זאת בפיוט [[בני היכלא]], אומרים בין השאר: "והא אזמין עתיק יומין".
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]