עריכת הדף "אבני אקדח"

'''אבני אקדח''' הוא לשון הכתוב המרמז על דרגה גבוהה ביותר של אהבת השם שתתגלה לעתיד לבא.

לבו של אדם נמשל ל[[אבן]]. בזמן הגלות נקרא הלב "לב האבן", מכיון שבעצם טבעו אין חודרת בו אהבת השם, ונדרשת בו יגיעה רבה ועצומה על מנת לגלות בו את אור האהבה. על כך מנבא הכתוב, כי לעתיד כשתתגלה אלקותו ית' ויטהר הקב"ה את לבבנו אזי נאמר "ושעריך לאבני אקדח", כלומר אקדח הוא מלשון "כי אש קדחה"{{הערה| בפ' האזינו}} וכן מלשון הכתוב "כקדוח אש המסיס" כו'{{הערה|ישעיה רסי' ס"ד}}, דהיינו ש[[חמישים שערי בינה]] אשר נמשכים במידות יפעלו בלב הארה זאת עד שגם לב האבן יתלהב ויתלהט באהבת השם, על ידי אור הבינה שיאיר בו את אור ה' מבלי שום מחיצות.

אהבה זו היא  בתגבורת עצומה עד אשר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה הזאת, ולכן נמשלה לאבני אקדח שהארתן חזקה מהארת האש שהרי מים מכבים אש אבל הארת אבן טוב מים רבים לא יוכלו לכבותה כו'. 

הלשון "אקדח" הוא מלשון עתיד, כי בחינה זו תהיה לעתיד לבא דוקא, אבל כעת בגלות הוא לב האבן כפשוטו. וזהו העבודה לייגע אדם עצמו לפתוח לבו על ידי התעוררות רחמים על ניצוץ אלקות שבנפשו כו'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]][[קטגוריה:אהבת השם]]