עריכת הדף "חושן המשפט"

'''החושן''' הוא אחד מהבגדים שהיה לבוש בהם ה[[כהן גדול]] בבית המקדש כנגד לבו באופן קבוע.
===מקורו בתורה===
החושן הוא אחד מ[[בגדי כהונה]] שנצטווה [[משה רבנו]] לעשותו בעת שהותם של בני ישראל במדבר, תיאור מפורט לתפירת החושן כתוב בתורה בפרשת תצווה כפי שנאמר למשה רבנו מפי הקב"ה:
{{ציטוט|תוכן=וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם. וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט. וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר. וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן. וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן. וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו. וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה. וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מֶחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד. וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.|מקור=ספר שמות, פרק כח, טו - כח.}}

===עניינו===
{{ציטוט|תוכן=וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד.|מקור=ספר שמות, פרק כח, פסוקים כט - ל.}}
====עניינו על פי חסידות====
לבישת [[בגדי כהונה]] על ידי [[אהרן הכהן]] הוא נתינת כח לעבודתם של [[בני ישראל]].
מבין בגדי אהרן, חושן האפוד היה עומד מצידו הקדמי של אהרן כנגד פניו, ומסמל את עבודת האדם שבבחינת "פנים" שעניינה העבודה של [[אתהפכא]].

שנים העשר האבנים השונות וכיתוב שם [[שבט]] על כל אבן בנפרד, מסמלות אף הם את העבודה של [[אתהפכא]]. היות וממאפייני העובדים את ה' באופן של אתהפכא הם, שאופן העבודה שלהם שונה מאדם אחד לרעהו, זאת בניגוד לעבודה באופן של [[אתכפיא]].
אתהפכא פועל בגוף האדם שתיהפך לטוב ויאיר בה אור הנשמה, ומכיוון שנשמות האדם חלוקות זו מזו (בפרט נשמות משבטים שונים) לכן עבודה זו משתנה מבין אדם לחברו.
לעומת העבודה באתכפיא שאינה משנה את הגוף, אלא רק כופה עליה ואור הנשמה אינה מאירה בה, ולכן כללות אופן העבודה שווה בין הנשמות.

החושן - כאמור - הוא נתינת כח על העבודה של אתהפכא, ובזה עבודתם של שנים עשר השבטים שונה זו מזו, לכל אחד מהם "שער" שבמסילתו יעלה בעבודת ה'.
ויתירה מכך, לבד חלוקת השבטים לשנים עשר סוגים כלליים, נחלקו לארבע קבוצות של שלשה, שלשה שבטים, לכן גם אבני החושן חולקו לפי חלוקה זו שהיו מסודרים בארבעה טורים שלש, שלש אבנים.

==החושן והאורים ותומים==
{{ערך מורחב|ערך=[[אורים ותומים]]}}
שתי דעות בדבר החשן והאורים ותומים שהיו במקדש. לדעת [[רש"י]] החושן הוא תכשיט כנגד ה[[לב]], שבו קבועים שנים-עשר אבנים יקרות, שבהם מפותחים שמות השבטים. ענין החשן כמו שכתוב ב[[תורה]]: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד".

מלבד החשן היו גם האורים ותומים - "הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט".

כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]].

אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה הבגדים, אבל לא היו נשאלין בהם.

מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם.

ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב הרח"ו ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.

אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה.

==מקורות לעיון:==

* הרבי, התוועדויות תורת מנחם חלק - מו (116) "להבין ענין חושן ואפוד, תשכ"ו", אוצר חסידים, נוי יורק, תש"ע.
*[[לקו"ש]] חלק י"א פר' תצוה שיחה ב'.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=95&hilite= הרבי בחידושיו על הרמב"ם]