עריכת הדף "אתוון זעירין"

'''אתוון זעירין''' (= '''אותיות קטנות''', מכונות לעיתים גם בשם '''אתוון דקיקין''') הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות קטנה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.

==היסטוריה==
חכמי המסורה מנו אותיות מסויימות בתנ"ך שיכתבו אותן בספר תורה קטנות יותר בגודלן ביחס לשאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג'.}}.

בכל התנ"ך יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות קטנות{{הערה|אותיות אלו נמנו במסורה גדולה - ויקרא, ובמדרש אותיות ומעשה רוקח על המקום, וכן במחזור ויטרי עמוד 683: א של "ויקר'''א'''"; ב של "ה'''ב''' הב"; ג של "ו'''ג'''וש עפר"; ד של "א'''ד'''ם עשק, או של "עשק ב'''ד'''ם"; ה של "ב'''ה'''בראם", ויש אומרים של "וכבש'''ה'''", או של "ונפשו לא חי'''ה'''"; ו של "בריתי של'''ו'''ם" ושל "לש'''ו'''א", או של "נפש'''ו'''", או של "בנפש'''ו'''", ויש אומרים של "ונפשו לא חיה", ויש אומרים של "נעו עורים", ויש אומרים של "לא יגרע מצדיק עינו"; ז של "וי'''ז'''תא"; ח של "'''ח'''ף אנכי"; ט של "'''ט'''בעו בארץ", או של "יסר מעלי שב'''ט'''ו", ויש מוסיפים של "ו'''ט'''הרתם ואחר תבאו", או של "וטהרתם מכל טומאותיכם"; י של "צור ילדך תש'''י'''", או של "'''י'''לדך", ויש אומרים של "פ'''י'''נחס"; כ של "ולב'''כ'''תה"; ל של "'''ל'''וא", או של "א'''ל'''יכם"; מ של "על '''מ'''וקדה", ומ הראשונה של "'''מ'''מרים", ויש מוסיפים של "'''מ'''פריד אלוף"; ם של "וטהרת'''ם'''", או של "וטהרתי'''ם''' מכל נכר"; נ של "'''נ'''טע ארן", ושל "ו'''נ'''בושזבן", או של "'''נ'''עו עורים", או של "ו'''נ'''רגן", או של "דברי '''נ'''רגן", ושל "'''נ'''פתלי אילה שלוחה", ושל "'''נ'''פלה ולא תוסיף"; ן של "נטע אר'''ן'''", ושל "ונבושזב'''ן'''" ושל "ונרג'''ן''' מפריד אלוף", או של "דברי נרג'''ן'''", ויש אומרים של "נבח'''ן'''"; ס של "יצפנני ב'''ס'''כה", ושל "ב'''ס'''ופה ובשערה דרכו"; ע של "ל'''ע'''ות אדם בריבו"; פ ראשונה של "בש'''פ'''רפרא", ויש מוסיפים של "וכ'''פ'''ר אדמתו עמו", ושל "פיה פתחה בחכמה"; צ של "ו'''צ'''וחת ירושלים", ויש אומרים של "ובחו'''צ'''ות ירושלים", ויש מוסיפים של "'''צ'''דיק לעולם בל ימוט", ושתי צדי"ן של "ו'''צ'''דקה ת'''צ'''יל"; ץ של "על פני פר'''ץ'''", ויש אומרים של "יפרצני פר'''ץ'''"; ק של "'''ק'''צתי בחיי", ושל "לשמצה ב'''ק'''מיהם", ויש מוסיפים של "ו'''ק'''ברום", ושל "בהולד לו את יצח'''ק'''", ושל "ויזרע יצח'''ק'''"; ר של "יע'''ר'''י, ויש אומרים של "כמנור אורגים", ויש אומרים של "ואורגים חורי", ויש אומרים של "פ'''ר'''משתא, ויש אומרים של "פ'''ר'''שנדתא", ויש אומרים של "ראשית בכורי"; ש של "פר'''ש'''נדתא", ויש אומרים של "פרמ'''ש'''תא", ויש אומרים של "ע'''ש'''ו", ת של "פרמש'''ת'''א", ויש אומרים של "פרשנד'''ת'''א", ויש אומרים ת שניה של "ותכ'''ת'''ב אסתר".}}.

להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הקטנות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו.

כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה{{הערה|ראו לדוגמא ילקוט שמעוני איוב רמז תתקה על הפסוק 'צור ילדת תשי' (ובאור התורה במדבר א עמוד ח, משווה חילוק זו עם ה'יגדל נא כח א-דני' שם מופיעה [[אתוון רברבן|יו"ד רבתי]].}}.

בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר [[אתוון רברבין|באותיות הגדולות]] ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש}}


==בתורת החסידות==
[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|ספר שמות יתרו עב, ב. תרומה קלב, א. תצוה קפ, ב. פקודי רס, ב. במדבר פרשת שלח קסה, א. ועוד.}} שמקומן של אותיות אלו הוא ב[[ספירת המלכות]], של [[עולם האצילות]] היורדת ונעשית 'ראש לשועלים' לעולמות שלמטה ממנה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק ב' עמוד תרעא.}}, וכאשר נכתב בתורה באותיות זעירות, הדבר מורה על הסתרת החיות האלוקית{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}, והוא בכח שם אלקים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסז עמוד רנט.}}, הרומז על [[יחודא תתאה]].

הדוגמא המבוארת לזה בחסידות היא מהפסוק "אלה תולדות השמים והארץ ב'''{{גודל|1|ה}}'''בראם", שכתובה בה' קטנה - הואיל והחיות האלוקית בעולמות היא מוסתרת ומגיעה מבחינת מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}.

==בהשאלה==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} שאותיות הדיבור נקראות גם הם בשם 'אתוון זעירין' היות והן מכילות בתוכן מעט ביחס לאותיות ה[[מחשבה]] שיכולות להכיל הרבה יותר (ולכן הן נקראות בשם [[אתוון רברבין]]).

כמו כן מוסבר בחסידות שהמדות שבלב נקראות בשם אתוון זעירין{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א עמוד ו.}}.

לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם [[אתוון רברבין]] ואתוון זעירין, את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות באתוון זעירין".

{{הערות שוליים}}