עריכת הדף "שיעורים יומיים"

'''"השיעורים היומיים"''' הינם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות [[הרבי]] מידי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. הרבי מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.
 

==חלוקת השיעורים==
השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.
 
===חומש===
את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י"ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקאגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]].
 
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע אומרים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י{{מקור}}.}}.
 
===תהילים===
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהילים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהילים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהילים.
 
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.
 
===תניא===
הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}.
 
על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר מידי יום שיעור '"יומי"' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של [[ספר התניא]] על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש"ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ"ף כסלו]] תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}.
 
===לוח היום יום===
בשנת [[תש"ג]] יצא לאור [[לוח היום יום]] ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת [[תש"ד]], אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.
 
בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.
 
===רמב"ם===
בשנת [[תשמ"ד|תשד"ם]] [[תקנת הרמב"ם|תיקן הרבי]] שלושה מסלולים לאמירת [[היד החזקה|הרמב"ם]], אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת [[הרמב"ם]] אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.
 
===שיעורים עונתיים===
====חודש כסלו====
בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב"ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]].
 
בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]].}}.
 
====ימי ספירת העומר====
על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]], לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]], הכוללת ארבעים ותשע דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשע דפים.}}.

==זמני הלימוד==
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.
 
את שיעור התהילים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט"ו אגרת ה'תקנג].}}.
 
גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהילים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.
 
את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].
 
בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו{{הערה|ספר ההתוועדויות [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 192.}}.
 
במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים, הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג].}}.

==סגולת הלימוד==
{{פסקה חסרה}}
 
==עזרים ללימוד השיעורים היומיים==
לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.
 
ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת"ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהילים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.
 
עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.
 
עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, נוצרו גם אפליקציות לאייפונים ומחשבי כף יד.

==ראו גם==
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר החת"ת, הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], תשמ"א.
*'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=ctt השיעורים היומיים]''' באתר {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=993&cat=9&haoro=2 הלכה ומנהג באמירת השיעורים היומיים], הרב [[לוי יצחק רסקין]], לונדון.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]