עריכת הדף "שבת נחמו"

'''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[שבעא דנחמתא]]" שהן שבת שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.

שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת ואתחנן]].

==שבת נחמו בחסידות==
במפרשי התורה ודברי חז"ל ישנה התייחסות ללשון של כפל הנחמה בתחילת ההפטרה "נחמו נחמו עמי", שזוהי נחמה כפולה על בית המקדש הראשון ובית המקדש השני.

בתורת החסידות ישנו דגש גדול על כפילות לשון זו, שמתייחדת בכך שהיא אותה התיבה ממש, וכפילות בצורה זו מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית{{הערה|כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.}}.

הרבי מקשר{{הערה|ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.}} את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי [[השל"ה]], שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית.

משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|490|1202|524|הקב"ה ממתין שבני-ישראל יבקשו - "ווי וואנט משיח נאו!"}}}}.

==מנהגי השבת==
על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו ה[[חשבון נפש]] שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.}}.

כאשר [[שבת חזון]] חלה בתשעה באב עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד, במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}.

==במחיצת רבותינו נשיאינו==
===אדמו"ר הזקן===
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו היתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.

===הרבי שליט"א===
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?]'''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%95/ מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים?]'''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"ה
{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]