עריכת הדף "אוקראינה"

[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה ב[[מזרח אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.

בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחר [[התפרקות ברית המועצות]].

רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[משה ראובן אסמן]].


== היסטוריה ==
[[קייב]] שימשה בעבר כעיר הבירה של ''רוס של קייב'' (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם [[פולין]] וליטא, מה שקיבל את השם ''האיחוד הפולני ליטאי'', והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. יחד עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.

ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) ''זפורוז'סקיה סץ''.
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה ל[[רוסיה]] במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].

===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ''הרפובליקה העממית של אוקראינה'' אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו ה[[יהודים]] מאוד מה[[פרעות]] בידי כנופיות.

בשנת [[תרע"ט]] הגה [[סטלין]] את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).

===מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

===לאחר התפרקות ברית המועצות===
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תשנ"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

המחוזות והרפובליקה האוטונומית:
{| style="margin:0 0 0 0;line-height:1.35em;"
|+'''מחוזות ורפובליקה אוטונומית'''
|1 || width=200| [[צ'רקאסי]]
|10 || width=200| [[חמלניצקי (עיר)|חמלניצקי]]
|19 || [[סומי]]
|-
|2 || [[צ'רניהיב]]
|11 || [[קירובוגרד]]
|20 || [[טרנופול]]
|-
|3 || [[צ'רנוביץ]]
|12 || [[קייב]]
|21 || [[ויניצה]]
|-
|4 || [[חצי האי קרים|קרים]]
|13 || [[לוהנסק]]
|22 || [[ווהלין]]
|-
|5 || [[דניפרופטרובסק]]
|14 || [[לבוב]]
|23 || [[זקרפטיה]]
|-
|6 || [[דונצק]]
|15 || [[מיקולאייב]]
|24 || [[זפורוז'יה]]
|-
|7 || [[איוונו-פרנקיבסק]]
|16 || [[אודסה]]
|25 || [[ז'יטומיר]]
|-
|8 || [[חרקוב]]
|17 || [[פולטבה]]
|-
|9 || [[חרסון]]
|18 || [[רובנו]]
|}

===יהדות אוקראינה===
[[תמונה:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.

עד ל[[מלחמת העולם השניה]] הייתה האוכלוסיה היהודית כ-5% מהאוכלוסיה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]] אך קהילות גדולות קיימות גם ב[[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[קנדה]] ו[[גרמניה]].

כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%).

== היסטוריה חב"דית ==
===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. 

[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר [[אדמו"ר הזקן]] מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא. 
===קרמנצ'וג===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]

'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שב[[אוקראינה]].

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בערלעך": ר' בערעל משה'ס, ר' בערעל מאשייעוו ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.
===חרקוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה חסידי חב''ד, אז בקומה העליונה הפללו נוסח האר''י, ובקומה התחתונה התפלל נוסח אשכנז.
בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.
===דנייפרופטרובסק===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה חסידי חב''ד, אז בקומה העליונה הפללו נוסח האר''י, ובקומה התחתונה התפלל נוסח אשכנז.
בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.
==קרלביץ==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון [[אוקראינה]] בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]]. 
בעבר היתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית". 

האוכלוסיה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]