עריכת הדף "זמן"

[[קובץ:זמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון, מכשיר להוראת הזמן]]

ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.

==בריאת הזמן==
===שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב===
לפי שיטת רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.

===שיטת אדמו"ר הזקן===
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.

====הקושיות על שיטה זו====
על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות:

הקושיה העיקרית היא מהנאמר ב[[מדרש]]{{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}}. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''.}} מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}.

קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.

[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, [[הקב"ה]] יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.

==הזמן בהלכה==
{{פסקה חסרה}}

==ניצול הזמן==
בלוח [[היום יום]] ל[[א' אייר]] מופיע הפתגם החסידים: {{ציטוטון|חסידי [[אדמו"ר הזקן]] היו תמיד סופרים.. כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול.. בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום}}.

{{פסקה חסרה}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאת העולם]]