עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ח"

{{תניא}}
'''פרק כ"ח''' של [[אגרת הקודש]] הוא אגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]].

==הקדמה==

בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] איך [[הסתלקות]] ה[[צדיק]] פועלת ישועות בארץ, לכפר על עוון הדור ואפילו על [[זדון|זדונות]], על-דרך [[פרה אדומה]] שמכפרת על [[טומאת מת]].

==טקסט==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ח}}}}

==סיכום==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים==

*[[פרה אדומה]]

*[[טומאת מת]]

*[[הסתלקות]]

*[[מיין נוקבין]]

*[[מיין דכורין]]

==התניא בשפה קלה==
{{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}

"'''כח למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו' {{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}". 

וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש. 

אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}} וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה {{כתב קטן|[[מסכת פרה]] פ"ו}} והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.

ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' {{כתב קטן|הטומאה}} ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:

'''והנה''' מודעת זאת ד[[אבא עליאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", [[אותיות]] "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] ד{{כתב קטן|אורייתא}} מחכמה נפקא) - 

ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחי'נת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. 

והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" בפטירתן, מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" {{כתב קטן|בא}} מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא - ד[[שבירת הכלים]] - לנהורא - ד[[עולם התיקון]].

מה שאין כן ב[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות [[נפש הבהמית]] שמ[[נוגה]], כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת ויקרא]], ולכן נסמכה ל[[פרשת פרה]] דוקא, מה פרה וכו' וב[[ילקוט שמעוני|ילקוט]] [[פרשת שמיני]] הגיה [[מי חטאת]] וכו':


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]