עריכת הדף "אריך אנפין"

{{עולמות אבי"ע}}
'''אריך אנפין''' הינו ה[[פרצוף]] של חיצוניות ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]]. [[כתר עליון]] הוא ספירת ה[[כתר]] של עולם האצילות, [[פנימיות]]ו היא פרצוף [[עתיק יומין]], ו[[חיצוניות]]ו היא אריך אנפין.

ה[[כתר עליון]] הוא בכלל עולמות אין סוף, והוא בחינת [[אותיות החקיקה]] שגבוהים מ[[עשר ספירות|עשרת הספירות]] של עולם האצילות, שהן בחינת [[אותיות הכתב]].

ובפרטיות מבואר כי כתר עליון הוא ה[[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, ו[[עתיק יומין]], היא דרגה האחרונה שבמאציל, ואריך אנפין היא הדרגה הראשונה שבנאצלים.

אריך אנפין ממשיך ל[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות. [[אבא]] ו[[אמא]] יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין. 

ענינו של אריך אנפין בנפש הוא ענין ה[[רצון]].


==ענינו==
[[כתר עליון]] שהוא ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי משני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין - חיצוניות הכתר.

בכללות כל הכתר העליון הוא בכלל [[עולמות האין סוף]]. וזאת בשונה מה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] שאף שבהם מתאחד [[אור אין סוף|אור האין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר עליהם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", מכל מקום, הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]; אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם נמשלו לבחינת [[אותיות החקיקה]].

וזהו מה שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו ית' להאציל את ה[[עשר ספירות]], אזי מתחיל ב"גליף גליפו" (-חקק חקיקה), שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק את שרשי העשר ספירות. אך ב[[עולם האצילות]] יש בחינת [[כלים]] ממש לאורות של ה[[עשר ספירות]], ולכן הן נמשלו לאותיות הכתב - דיו על קלף לבן, שהקלף הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן ב[[עתיק יומין]] ואריך אנפין שאין ה[[כלים]] ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו ל[[אותיות החקיקה]] שאינם דבר זר כדיו וקלף.

==ענינו בנפש==
ענין אריך אנפין בנפש הוא ה[[רצון]]. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, אלא הוא [[מקיף]] את כל האיברים. והראיה: שתיכף כשאדם רוצה להניע את ידו, הוא מניע. 

כח הרצון הוא כח כללי בנפש. ולפי זה, בחינת [[אחוריים]] של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כאדם השונא לחבירו שזורק לו נגד רצונו לאחוריו).

==אריך אנפין וזעיר אנפין==
[[זעיר אנפין]], שהוא פרצוף של ה[[מידות]] של [[עולם האצילות]] מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי [[עשר הספירות]].

ב[[עץ חיים]] נאמר כי [[קוצי דשערי]] של אריך אנפין מכה את עורף זעיר אנפין, ועל ידי זה [[ספירת הדעת|הדעת]] דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. ומבואר כי ענין זה הוא ענין של [[ציצית]]. ש[[טלית]] הוא אור מקיף הגדול המקיף לזעיר אנפין מראשו ועד סופו, ו[[ציצית]] הוא בחינת [[מקיף החוזר]] שהוא בבחינת [[שערות]] הנמשך להאיר בזעיר אנפין בבחינת אור פנימי בג' ראשונות שלו.

==ירידתו לעולמות בי"ע==
עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי [[עולם העשיה]]. ענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות [[אבי"ע]], ומשם יכול להשתלשל רצונו של [[הקב"ה]] גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת ה[[כתר]] שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.

==לעתיד לבא==
לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי [[אור אין סוף]] המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי [[אור אין סוף]], ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.


[[קטגוריה:עולמות]]