עריכת הדף "חסידות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת החסידות|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[חסידות (פירושונים)]]}}
{{לעריכה|להוסיף 'לימוד החסידות' ו'דרכי החסידות'. מוסבר באריכות בתורת נשיאי חב"ד לדורותיהם}}
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות]]
ה'''חסידות''' היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי [[הבעל שם טוב]] שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות ל[[צדיק]].

== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[התייסדות תורת החסידות]]}}
עיקרה של החסידות הוא מאז הקימו של העם היהודי, אולם לאחר פרעות ת"ח -ת"ט היתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות. לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש"ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת [[תק"כ]] כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, [[צבי (בן הבעל שם טוב)|ר' צבי]], עברה ההנהגה לתלמידו [[המגיד ממזריטש]]. לאחר פטירתו בשנת תקל"ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה ה[[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].

== עיקרי [[תורת החסידות]] ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}
עיקרי [[תורת החסידות]] הוסברו באריכות בקונטרס [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] מ[[הרבי]] וב[[קונטרס תורת החסידות]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. 

עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות ל[[גאולה]] שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית ה[[נשמה]] של הבעש"ט ב[[ראש השנה]] תק"ז ששאל את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר", וע"ז ענה לו "[[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעינותיך חוצה,]] וידעו לעשות יחודים כמוך", היינו שע"י התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא ה[[משיח]].

== ההתנגדות לחסידות ==
{{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}
מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד הגאון מוילנא (הגר"א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.

ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת משיחיות השקר של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מה[[מתנגדים]] סרבו במשך תקופה ארוכה מלשים לב שההיפך הוא הנכון והחסידות מחזקת את האמונה ואין לה שום קשר עם השבתאות.
בעקבות החשש התפתו כאלו שהעידו שקר על החסידים. בין השאר העידו בפני הגאון מוילנא שהחסידים שתו יין ואכלו בשר בתשעה באב, דבר שגרם לו להוציא את החרם כנגד החסידות.

== תנועות חסידיות ==

לאחר הסתלקות [[הרב המגיד]] התפתחו חסידויות שונות, כאשר תלמידיו מקימים חצרות לעצמם, כשהם מחלקים את מדינות אירופה ביניהם. עיקר החלוקה היתה בין [[אדמו"ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב"ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ב[[רוסיה]] הלבנה, לבין חסידוית [[פולין]] - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.

כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב"ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].

== החסידות כיום ==
כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית ורבים גם מעדות המזרח משתייכים (לפחות חלקית) לתנועת החסידות.

עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר הפשוט.

==ראו גם==
*[[פורטל:תורת החסידות]]
*[[תורת החסידות]]

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]