עריכת הדף "יחידה"

'''היחידה שבנפש''' היא החלק הנעלה והגבוה ביותר בחמשת חלקי ה[[נשמה]], ושרשו בסדר העולמות הוא מ[[אריך אנפין]]. (חמשה גילויי אלקות ישנם הנקראים "חמשה פרצופים", והם: א) אריך אנפין ב) אבא ג) אמא, ד) זעיר אנפין ה) מלכות, והם כנגד ה' בחינות שבנפש והם נפש רוח נשמה חיה יחידה מלמטה למעלה). היא אחת משני כוחות ה[[מקיף|מקיפים]] שבנפש, שהם [[חיה]] ו[[יחידה]], כלומר כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. אלא שבעוד ה[[חיה]] נקראת בשם [[מקיף הקרוב]], נקראת היחידה  בשם [[מקיף הרחוק]]. 

מכיון שחמשת הדרגות שבנפש מכונות כנגד ארבעת [[אותיות]]שם הוי"ה, והקוץ של היו"ד, נמצא כי דרגה זו היא כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] ([[כתר]]).
==בתורת החסידות==
מכיון שנשמתו של היהודי היא חלק אלוק ממעל ממש, נמצא כי יש חלק בנשמה '''המתייחדת''' ביחוד גמור עם אור האלקות שהוא יתברך '''יחיד ומיוחד''', ואשר בה עדיין אין התחלקות בין הבורא לנברא שאז הנברא נחשב לישות בפני עצמה, כפי שמתגלה בעולמות התחתונים שנעלמים  ונסתרים מגילוי אלקות. חלק זה שהוא שורש הנברא, קשור ב[[עצם הנשמה]] כניצוץ בתוך שלהבת, ועם היותו שורש הנשמה כפי עבודתה בפרטות, עם כל זה היא מתיחדת ביחוד גמור עם הבורא, ואינה נפרדת ממנו לעולם.

התגלות היחידה שבנפש היא ב[[יום הכיפורים]], ומסיבה זאת ביום זה ניתן לצרף ואף חובה לצרף בבית הכנסת את כל פושעי ישראל, שכן ביום זה מתגלה היחידה שבנפש שבנשמותם, והיא מאירה בהם בגלוי. מכח הארת ניצוץ היחידה שבנפש, האדם יכול על ידי תשובה לגרום לכפרת עוונות, שכן במקום זה שהוא היחידה שבנפש אין מגיע שום פגם שבעולם, גם אם הפגם חמור ביותר כגון חטא [[עבודה זרה]] שמגיע עד ה[[בינה]]. 

היחידה שבנפש היא שורש התענוג האלוקי המתגלה בנפש היהודי, שכן התענוג האלוקי היא החיות האלוקית היורדת מדרגה לדרגה משורש הנשמה עד להרגשת קרבת אלוקים בפועל.
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]