עריכת הדף "אברהם משולם זלמן לנדא"

החסיד רבי '''אברהם משולם זלמן לנדא''' מהעיירה [[קורניץ]] (השוכנת בביילרוסיה, לא הרחק ממינסק), על שמה נקרא בפי כל ר' '''זלמן קורניצער'''.

נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'. 

היה מגדולי חסידי כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], ואף זכה להיות מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] שיסד [[רבינו הזקן]]. הוא זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. 

== קורות חייו ==
כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. 

בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע [[אדמו"ר הזקן]] משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. 

בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש.

הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256) }} שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות".


ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר בוילנא ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה. 

אחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] התקשר לבנו האדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].

מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר [[מאמר]] [[דא"ח]], ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף כ"ק אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן!

לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל יסורים קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי. 

באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה באהבה מיוחדת". 

ר' זלמן נפטר בליל [[כ' כסלו]]. יום לפני כן, ב[[י"ט כסלו]], אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של [[אדמו"ר הזקן]]], ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו.

==משפחתו==
*בנו, החסיד המפורסם הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] - ממלא מקומו כרבה של [[קורניץ]].
*בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס.
*נכדו, המשפיע הרב [[אברהם לנדא]] - ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''.
*נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש.
*נינו, הרב [[יעקב לנדא]] - ממלא מקום אבותיו כרבה של [[קורניץ]], ובשנותיו המאוחרות - רבה של [[בני ברק]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא, אברהם משולם זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]