עריכת הדף "ל"ג בעומר"

[[קובץ: לג בעומר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדורת ל"ג בעומר ב[[קראון הייטס]]]]
[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מעודד את השירה בפני ילדים בל"ג בעומר]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[קראון הייטס]] ([[תשמ"ז]])]]

'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] וחל ב[[י"ח באייר]].

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.

על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח ,וכמובן הכרזת: יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד  - שלושה פעמים. מנהג הרבי עצמו  להשתתף בתהלוכה  הגדולה  בשכונת קראון הייטס כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.

אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העליה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והפצת [[בשורת הגאולה]].

==אירועי היום==
* ביום זה פסקה המגיפה שפרצה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר. 

* ביום זה הסתלק ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - אשר היה  גם מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], וגילה את [[פנימיות התורה]] וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום הסתלקותו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה נשגבים ונפלאים רבים, וציווה אותם לציין בכל שנה את יום זה כיום של שמחה.

== מנהגי היום ==
* '''אי אמירת תחנון''' - אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף תפילת שחרית לפני "למנצח.. יענך".}} אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק האדמו"ר הזקן בסידורו.{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'. 

* '''יום שמחה''' - יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}} בכמה מהשנים התוועד הרבי (בשנים שלא היה משתתף ב[[פראד]] במהלך ההתוועדויות היו מנגנים את ה[[ניגון הנה מה טוב]] על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ששייך לרבי שמעון{{הבהרה}}. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]].

* '''מנהגי אכילה''' - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים.
:נוהגים לאכול ביצים קשות שקליפתן נהיתה חומה בזמן הבישול, וכך נוהג [[הרבי]].{{מקור}}

* '''חץ וקשת''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת לשדה ולשחק ב"חץ וקשת". הרב להזכיר ולציין שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים.{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}הרבי מציין כי לפי טעם זה יש במנהג זה טעם שלילי (כי הצורך באות הקשת הוא במצב שלילי בהנהגת עם ישראל.) הרבי מסביר על פי המבואר בזהר "לא תצפי לרגלי דמשיחא עד דיתחזי האי קשת . . בגווני נהירין . . וכדין צפי לי' למשיח", מראה הקשת הוא סימן לביאת המשיח. ויום הל"ג בעומר להיותו היום שבו החלה התגלות [[פנימיות התורה]] שעניינה תחילת גילוי [[תורתו של משיח]] משחקים בחץ וקשת.
:בעומק יותר מבאר הרבי, המנהג הוא שבחורי ישראל הם אלו שמשחקים, לפי שהם עוסקים בתורה ומשחקם הוא לזכר תיקון עניינם של תלמידי רבי עקיבא, שלימודם הביאם שלא לכבד זה את זה, תוצאה זו נגרמה עקב אי הרגשתם בלימוד התורה את נותן התורה. התגלות פנימיות התורה בל"ג בעומר הוא נתינת כח לתיקון הדבר - שלימוד התורה יהיה מתוך ביטול ושפלות והכנעת העניינים המנגדים לקדושה ואלקות. (שני עניינים אלו מרומזים בחץ וקשת, יכולת מלחמתו של הקשת הוא גם באויבים מרוחקים. וכן אופן השימוש בקשת מסמל את הביטול שככל שימשוך את המיתר לכיוונו יגיע החץ ויפגע באויב מרוחק יותר). {{הערה|תורת מנחם התוועדויות [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/15/77.htm חלק ג' עמ' 77 ואילך] (שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]]).}}

* נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, ובעיקר על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב}}.

* הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את ה[[תספורת]] בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את ה[[תספורת]] בערב [[חג השבועות]].
* לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בליל החג{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח}}.


* מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, ע"י גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור.

==שמו של היום==
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של [[אדמו"ר הזקן]]).

כאשר נשאל [[הרבי]] על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]] לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3599 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט].}}.

לעומת זאת, במקום אחר הסביר [[הרבי]] שהטעם לכך הוא כי "ל"ג בעומר" הינו ב[[גימטריא]] "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי [[שמעון בר יוחאי]] שהיה [[נשיא הדור]] ו[[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא|משה שבדור]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=349 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337].}}.

==חגיגת ל"ג בעומר אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל [[הבעל שם טוב]], היה היציאה לשדה עם החסידים.

===[[אדמו"ר הזקן]]===
היציאה לשדה אצל [[אדמו"ר הזקן]] נוצלה לאמירת [[מאמרי חסידות]], ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: [[תקס"ב]], [[תקס"ד]], [[תקס"ו]] ו[[תקס"ט]], בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' [[פנחס רייזס]] שגם העלה את המאמר ששמע על הכתב.

===[[אדמו"ר האמצעי]]===
החל משנת [[תקע"ד]] - (השנה בה התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]]), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר [[תש"י]] - [[תורת מנחם]] עמ' 60 - 61}}.

התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]] ([[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר האמצעי]] לל"ג בעומר}}.

===[[אדמו"ר הצמח צדק]]===
אצל חסידי ה[[צמח צדק]] היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, ב[[י"ז אייר]], והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את תפילת מנחה היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים ב[[ניגונים חב"דיים|ניגונים חסידיים]], ומספרים [[סיפורי חסידים]], כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים שחרית באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים לשדה לסעודה חלבית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי ה[[צמח צדק]], ואומר [[מאמר חסידות]], ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון ה[[ד' בבות]]{{הערה|לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042}}. 

השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: [[תקצ"ג]], [[תקצ"ח]], [[תר"ד]], [[תר"ו]], [[תר"ט]], [[תרט"ז]], [[תרכ"ד]].
===[[אדמו"ר מהר"ש]]===
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]).
 
===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}}.

אדמו"ר הרש"ב מינה את אחד מחסידיו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמ' יד}}.

===[[אדמו"ר הריי"צ]]===
לא ידוע על תיאורים מיציאה לשדה בתקופתו, אך היה עורך לפעמים [[התוועדות]] לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אף נתן לחסידים [[מאמר חסידות]] ללמוד.

===[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]===
הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, ב[[הפצת המעיינות]] בפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.

היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות ([[תשי"א]], [[תשכ"ב]], [[תש"ל]], [[תשל"ה]]).

==תהלוכת ל"ג בעומר==
{{ערך מורחב|תהלוכת ל"ג בעומר}}
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר ה'תשנ"ג ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי [[ישראל]], מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע. היה מי שמצא ששמו של רשב"י בגימטרייא תהלוכה.

== קישורים חיצונים ==
===בספרי החסידות===
;'''אדמו"ר הזקן'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24943&st=&pgnum=637 סידור עם דא"ח - שער הל"ג בעומר]'''.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32918&st=&pgnum=5 מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך לאזניא]''' - עמוד א' - 'להבין עניין רשב"י'.
;'''אדמו"ר האמצעי'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=229 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא ב']''' - 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
;'''אדמו"ר הרש"ב'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=272&hilite= ספר המאמרים תרנ"ד]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י' (ביאור בטעם השמחה וההילולא).
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=301 ספר המאמרים תרע"ח]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31688&st=&pgnum=236&hilite= ספר המאמרים אעת"ר]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
;'''הרבי'''
מאמרים המוגהים:
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-248-0.pdf "שיר המעלות" - ל"ג בעומר תשכ"ב]'''.
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-249-0.pdf "להבין עניין רשב"י" - ל"ג בעומר תשמ"ה]'''.
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-250-0.pdf "פתח רבי שמעון ואמר" - י"ט באייר תשל"ד]'''.
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-251-0.pdf "גל עיני ואביטה" - י"ט אייר תשל"ו]'''.
מאמרים בלתי מוגהים:
*'''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/128/128-2279-0.pdf ספר המאמרים תשל"ה]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י.

===מאמרים שונים===
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=273 ל"ג בעומר, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28219 לקט מיוחד על הדרך בה חגגו רבותינו נשיאנו ל"ג בעומר] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28288 ל"ג בעומר אצל הרבי במשך השנים - יומנים] - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54356 שעתיים של פאראד עם הרבי] תהלוכת ל"ג בעומר תש"ן{{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/75725_he_1.pdf יום שמחתנו]''', ל"ג בעומר ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}}
* הרב שגיב הלוי עמית, [http://www.chabad.info/images/update/819.pdf תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר], אייר ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]