עריכת הדף "נקודה"

המושג '''נקודה''' בפנימיות התורה בא לבטא מושג שכללותו נתגלה רק בגילוי חלקי, אבל פרטיו עדיין עדיין לא נתגלו, ולכן הוא נחשב כנקודה, כאדם הרואה דבר מרחוק, שאינו רואה את הפרטים רק את ה"נקודה", את עצם מציאות הענין.
==החכמה==
{{ערך מורחב|[[חכמה]]}}
מסיבה זו החכמה נרמזת באות [[יוד]] של השם [[הויה]] שצורתה היא נקודה שעדיין לא נתפשטה לאורך (כאות [[ואו]]) ולרוחב (כהאות [[ה"ה]] שהיא ה[[בינה]] שהיא ההבנה השכלית שנתפשטה ונתגלתה לאורך ולרוחב.

==עולם הנקודים==
אחד מהעולמות שב[[סדר ההשתלשלות]] הוא [[עולם התוהו]] הנקרא גם [[עולם הנקודים]], ושבו [[עשרת הספירות]] הופיעו בבחינה חיצונית בלבד הנקראת בשפת הקבלה - בחינת [[נפש]], ולכן נמשלו הספירות בעולם זה בבחינת עשרה נקודות העומדים זה מעל זה.

זו היא גם סיבת [[שבירת הכלים|שבירת]] הספירות האלו, שבהופיעם באופן חיצוני בלבד שהיא בחינת נפש המכוון כנגד [[סיפירת המלכות]] לא יכלו לקבל את האור הפנימי, אשר אותו ניתן לקבל רק כאשר הכלים בבחינת [[פרצוף]], כמשל [[ילד]] קטן שכלי שכלו אינם שלימים, ולכן אינו יכול להשיג אור אלקות הבא בדרך של חכמה והשגה.

==עיגולים ויושר==
הנקודה היא תמיד בצורת עיגול, ומטעם זה נקראים עשרת הספירות בעודן בכח ולא בפועל, באופן של [[עיגולים]], בחינה זו היא הנפש שבכל עולם ותחילתת גילויו, ואילו בחינת הגילוי של העולם נקרא יושר, המורה על פרצוף שלם שבו יש שלשה חלקים הממשיכים את אור האלקות מזה לזה והנקראים [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"מ]].

בספרי חסידות חב"ד מבואר כי עבודת העיגולים היא העבודה בעניני [[עולם הזה]]. 

[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]