עריכת הדף "פדיון נפש"

[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "פדיון נפש" ב[[האוהל|אוהל]] [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
'''פדיון נפש''' (נקרא בקיצור '''פ"נ''') הוא מכתב של [[חסיד]] ל[[רבי]] מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.


==פ"נ==
פ"נ (בשמו המלא ‘פדיון נפש') הינו מכתב בקשת ברכה מהחסיד אל הרבי. בלשון חסידי חב"ד מכתב זה נקרא ‘פדיון נפש', ואילו אצל חסידים אחרים נקרא ‘קוויטל'.

הלשון ‘פדיון נפש' נגזר מלשון ‘פדיה' ו'חליפין'; כמו במצוות [[פדיון הבן]] ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ"נ. לפדות ולהחליף. אם ח"ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ"נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב.

[[הרבי]] התבטא פעם בקשר למעלת הפ"נ הנכתב לחמיו, [[הרבי הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] אד"ש חלק ד' ע' תכד.}}: "{{ציטוטון|כ"ק מו"ח אדמו"ר יצא ממקומו גן עדן וילך אל בית דין של מעלה על מנת לבקש...}}" היינו שבזכות הפ"נ, הצדיק מבקש כביכול מבית דין של מעלה לתקן ולשנות את דינו של כותב הפ"נ מרע לטוב.

כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב יום הדין, [[ראש השנה]]{{הערת שוליים|החסיד הרב [[יחזקאל פייגין]], שהיה גם מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], סיפר בעצמו, כי במשך כל ימות השנה חששו החסידים לשלוח פ"נים לרבי, שמא ייתפסו בקשר עם ה'שניאורסאהנים'. אולם בחודש תשרי התעלו כולם מעל החשש, ושלחו פ"נים כדי להתברך: "ריבוי המכתבים המתקבלים בחודש תשרי, והעיקר מרוסיא, אשר כל השנה יראים, ובחודש זה גם המה כולם ישלחו פ"נ".}} ויום ההילולא.

לפ"נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ"נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ונשמה ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ"נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו'פורש את חסותו' על החסיד.

==כיצד כותבים==
* נטילת ידיים טרם הכתיבה.
* לחתום בסוף את השם הפרטי ושם האם{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.
* לכתוב על צד אחד של הדף{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.
*נהוג לצרף דמי פדיון נפש (אותם היה הרבי מעביר ל[[מחנה ישראל]]).
* כתיבה בכתב ברור.{{הערה|בקשת ה[[רבי]] מהנהלת ה[[ישיבה]] ב[[ארה"ק]] להעביר לתמימים, ראה [[ימי תמימים]] ח"ד עמ' 108}}
==נוסח כתיבת הפ"נ==
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.

הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר מה"מ]] שליט"א, אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), להוסיף בקצרה בקשות לברכות מיוחדות ולחתום את שם האם.

אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.

==מי בכוחו לקרוא פ"נ?==

על מנת לקרוא פ"נ צריך ‘לדעת' לקרוא פ"נ. רק בכוחם של צדיקים ‘לקרוא' פ"נ. (מובן שאין הכוונה לקריאה גשמית של הטקסט הכתוב, אלא לעצם ההתקשרות עם נשמת המבקש והפעולה להמתיק את ענייניו בשורשם.) ישנם סיפורים מאדמור"י פולין ש'לימדו' אדמו"רים אחרים לקרוא פני"ם ('קוויטל'), ובכך בעצם העבירו להם את שרביט ההנהגה.

אדמו"ר הריי"צ התבטא פעם, כי בקריאת פ"נ אפשר להיווכח אם החסיד טבל במקווה קודם לכן, ועל כן יש להזהר בזה. ועוד ביטוי: שבפ"נ קוראים לא רק מה שכתוב, אלא גם מה שלא נכתב בין השורות...

בחסידות חב"ד היתה קריאת הפ"נ אחד מסימני המלוכה וההנהגה של הרבי (מלבד אמירת דא"ח). לכן, היה אחד מן ההפצרות של החסידים בממלא מקום היה לנסות להגיע בכל דרך לכך שהממלא מקום ייאות לקבל פני"ם. קבלת הפ"נ על ידי הרבי וקריאתו, היתה סימן מובהק לכך שהרבי מקבל על אחריותו את אותו חסיד בכל רבדי גופו ונפשו עד בחינת ה'יחידה' שבו, ומקבל את את ענין התקשרותו של החסיד אליו כחסיד אל רבי. כשרבי החל לקבל פני"ם - היה זה אות וסימן מובהק כי הרבי בעצם קיבל עליו את עול הנשיאות, ובוודאי בהמשך יצא הדבר בגלוי לעין כל.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, סירב בנו הרבי הריי"צ לקבל עליו את עול הנשיאות, ובכלל זה לקבל פני"ם. אמנם מדי פעם קיבל פני"ם, אך אמר במפורש שהוא רק שליח לקרא אותם באוהל אביו, ותו לא.

== פדיון-נפש כללי ==
פדיון-נפש כללי" נכתב על ידי מספר חסידים יחד, למטרה משותפת. לראשונה כתבו חסידים פ"נ כללי בסוף [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר זקני ה[[חסיד]]ים ניגשו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]) ונתנו לו [[פ"נ]] כללי עבור [[הרבי]] וביתו, ועבור [[יהודי|כלל ישראל]].

בערב [[ראש השנה]] מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל [[הרבי]] והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות [[בית חיינו]] ועל כ"ק [[אדמו"ר]] בעצמו...".
==סגולת הפ"נ==
[[אדמו"ר מוהר"ש]]
אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות מלאכים מחכים ב[[ראש השנה]], ש[[יהודי]] יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, שהקב"ה מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ד בלשון הקודש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=150 עמוד ו].}}
== קישורים חיצונים ==
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]