עריכת הדף "קיבוץ גלויות"

'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם.

קיבוץ הגלויות ייעשה על ידי [[הקב"ה]] בעצמו.

== מקורות ==

ב[[תנ"ך]] מוזכר פעמים רבות התהליך הגאולתי, איך שכל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל, גם הנידח ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]] ויישארו שם לנצח. כמה דוגמאות:

#{{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|[[דברים]] ל, ג-ד}}.
#{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ|[[ישעיה]] יא, יא-יב}}
#{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם|[[עמוס]] ט, יג-טו}}

== אודות היעוד ==

[[חז"ל]] אומרים{{מקור}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות. 

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו|(פירש"י על הפסוק)}}

== זמנו ==

נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס".
לאידך, ב[[גמרא]]{{הערה|ראה ברכות מט, א}} ובספר ה[[זוהר]]{{הערה|חלק א קלד, א.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס".
כדעה זו פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים: יא, ד.}}: "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". כידוע{{מקור}} בכללי הרמב"ם שסדר דבריו מדויקים. 

הרבי אומר{{הערה|בש"פ חיי שרה תשמ"ז.}} שדברי הרמב"ם הם רק במצב של "לא זכו", אבל אם יזכו - יהיה קיבוץ גלויות קודם, גם לדעת הרמב"ם.

== בתורת החסידות ==

[[הרבי הרש"ב]] כותב ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת]], שלכאורה משמע מדברי [[אדמו"ר הזקן]] שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית, אך דוחה את הסברא הזאת ומביא מקום אחר שאדמו"ר הזקן אומר במפורש שבנין בית המקדש קודם.

באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' ע' שח}}.

== התחלת קיום היעוד ==
הרבי הודיע ב[[שיחת קודש]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[שבת]] פרשת [[ויקהל]]. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371}}, שכבר התחיל קיום היעוד בפועל, וייחס לכך את נפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מ[[ברית המועצות]]. בשיחה נוספת {{הערה|[[שבת]] פרשת [[משפטים]] אותה שנה}} מסביר הרבי שתהליך זה נעשה על ידי משיח בעצמו. 
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]